שלילת הצדק: בית המשפט העליון הורה לגרש את כלת פרס נובל לשלום מייריד מגווייר, בעקבות ערעור שהגיש ארגון עדאלה
הלילה, 4 באוקטובר 2010, דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגיש ארגון עדאלה בשמה של כלת פרס נובל לשלום מייריד מגווייר והורה לגרש אותה מישראל. בהחלטה זו סירבו השופטים, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, אשר גרוניס וניל הנדל, להתערב במדיניות שנוקט משרד הפנים לעתים קרובות, שלפיה נמנעת כניסתם לישראל של אנשי אקדמיה ופעילי שלום מובילים, המותחים ביקורת על מדיניות הכיבוש הישראלית והשפעתה הקשה על הפלסטינים.
ביום שלישי לפנות בוקר, לאחר שבוע של מעצר במתקן המסורבים בנמל התעופה בן-גוריון, גורשה מגווייר לאירלנד. עם זאת, בית המשפט העליון קבע מפורשות, שההחלטה שהתקבלה הלילה לא תמנע ממגווייר לערער מחו"ל לפני משרד הפנים הישראלי על תוקפו של צו ההרחקה שהוצא נגדה, התקף לעשר שנים.
בית המשפט העליון קיבל את הממצאים העובדתיים והמשפטיים של בית המשפט המחוזי מרכז וקבע כי אכן הוצא צו הרחקה נגד מגווייר וכי היא היתה ערה לקיומו. לכן, סברו השופטים, היא הפרה את הצו ביודעין בהגיעה לישראל ביום שלישי שעבר, 28 בספטמבר 2010. למרות זאת, מגווייר שבה וטענה בכל ההליכים שבהם היתה מעורבת בשבוע האחרון, כי כשעזבה את ישראל ביוני 2010 לא ידעה שהוצא נגדה צו גירוש, המונע ממנה להיכנס לישראל במשך עשר שנים. למעשה, רשויות הביטחון הישראליות נתנו לה אישור שלא יינקטו נגדה סנקציות כלשהן עקב השתתפותה במשט בספינה "רייצ'ל קורי", שניסתה להביא סיוע הומניטרי לעזה באותו חודש. אילו ידעה על קיומו של צו הרחקה נגדה, אמרה מגווייר לבית המשפט, לא היתה מנסה להיכנס לישראל עם המשלחת של ארגון יוזמת נשים כלות פרס נובל (Nobel Women’s Initiative ) בשבוע שעבר. המשלחת נפגשה עם פעילות שלום יהודיות ופלסטיניות בישראל ובגדה המערבית.
מרכז עדאלה סבור, כי ההסתמכות של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית המשפט המחוזי וסירובו לבדוק באופן מלא את טענת המדינה כי מגווייר נהגה בחוסר אמינות, הובילו לעיוות דין חמור. כתוצאה מכך נפגעו לא רק זכויותיה של מגווייר, אלא גם זכויותיהם של פעילי שלום ישראלים ופלסטינים שאתם היתה אמורה להיפגש השבוע. הדיונים המשפטיים בעניין צו הגירוש שהוצא נגד מגווייר הוכיחו בבירור כי מאחורי הסירוב לאפשר למגווייר להיכנס לישראל עומדים מניעים פוליטיים. מגווייר הקדישה את חייה לשלום ולאי-אלימות.
בדיון בבית המשפט העליון ייצגו את מגווייר עורכות הדין ארנה כהן ופאטמה אל-עג'ו מעדאלה. בבית המשפט נכחו ג'ודי ויליאמס, שזכתה בפרס נובל לשלום ב-1997 על פעילותה להפסקת השימוש במוקשים, שייסדה את יוזמת נשים כלות פרס נובל ביחד עם מגווייר, וכן אן פטרסון, שהקימה עם מגווייר את Peace People , תנועה פציפיסטית שמילאה תפקיד חיוני בקידום תהליך השלום בצפון אירלנד והסכם יום שישי הטוב.
ראו עמ"ם 70220/10, מגווייר נגד משרד הפנים ואח' (בית המשפט העליון, תיק סגור)
רקע על מייריד מגווייר
פרס נובל לשלום הוענק למייריד מגווייר ב-1976 על פעילותה הייחודית, שנועדה לשים קץ לאלימות הבין-עדתית במולדתה, צפון אירלנד. היא חולקת את הפרס עם בטי ויליאמס. בלמעלה מ-30 שנה שחלפו מאז זכתה בפרס, הקדישה את חייה לקידום השלום בצפון אירלנד ובעולם כולו. בכל מקום היא מביאה מסר אחד: אי-אלימות היא הדרך היחידה לכונן חברה שלווה וצודקת. היא עובדת עם ארגונים בין-כנסייתיים ובין-דתיים במועצת השלום הבינלאומית (International Peace Council ). היא נותנת חסות לקולג' המתודיסטי התיאולוגי ומחברת הספר "חזון השלום: אמונה ותקווה בצפון אירלנד", שיצא לאור בהוצאת Orbis Books .
לאחרונה, ביוני 2010, מגווייר וחברי תנועת חירות לעזה הפליגו בספינה "רייצ'ל קורי", כדי לשבור את המצור המוטל על עזה ולהביא סיוע הומניטרי לילדי הרצועה ולתושביה. חיל הים הישראלי יירט את הספינה במים הבינלאומיים ואילץ אותה להפליג לנמל אשדוד. מגווייר הוחזקה במעצר יומיים וגורשה מישראל.
רקע על מניעת כניסה לישראל מבעלי עמדות ביקורתיות על המדיניות הישראליות
זו אינה הפעם הראשונה שישראל מונעת מאנשי אקדמיה בכירים ומפעילים פוליטיים, המותחים ביקורת על מדיניותה כלפי הפלסטינים, להיכנס לשטחה. לדוגמה, ב-16 במאי 2010 עוכב פרופ' נועם חומסקי כמה שעות במעבר אלנבי, כשהיה בדרכו מירדן לגדה המערבית. פרופ' חומסקי נחקר ולבסוף נאסר עליו להיכנס לישראל. פרופ' חומסקי, בן 81, רצה להיכנס לגדה המערבית כדי להרצות באוניברסיטת ביר זית.
בהוראת שר הפנים, משטרת הגבולות מנעה את כניסתו לישראל של פרופ' ריצ'רד פולק ב-14 בדצמבר 2008. פרופ' פולק, הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים מטעם האו"ם, היה בדרכו לגדה המערבית כדי למלא את תפקידו. הוא גורש מנתב"ג ב-15 בדצמבר 2008.
