הסתיים הכנס השנתי החמישי של עדאלה לסטודנטים למשפטים, על "זכות המחאה"

בין 7 ל-9 באוקטובר 2010 התקיים בנווה שלום / וחאת אל-סלאם הכנס השנתי החמישי של עדאלה לסטודנטים למשפטים. סטודנטים ערבים הלומדים משפטים במכללות ובאוניברסיטאות בישראל השתתפו בסדרה של הרצאות וסדנאות שעסקו במגוון סוגיות משפטיות, בהנחייתם ובהשתתפותם של עורכי דין, אנשי אקדמיה ופעילי ציבור ערבים ויהודים.

הכנס נפתח בסיור בירושלים בהדרכתם של חליל תופקג'י ומחמוד בילאל, שסיפקו לסטודנטים דין וחשבון מעמיק על בעיות רבות שעמן מתמודדים הפלסטינים במזרח ירושלים. בין השאר התייחסו המדריכים לבעיית העוני במזרח ירושלים ולמניעת היתרי בנייה מהתושבים הפלסטינים בעיר. הסטודנטים ביקרו בשכונה הערבית סילואן, שלאחרונה אושרו תוכניות להרוס בה בתים. הם גם שוחחו עם חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית שמעמד תושב הקבע שלהם בירושלים עלול להישלל מהם בגלל עמדותיהם הפוליטיות. רבים מהסטודנטים הביעו הערכה על ההזדמנות שניתנה להם לראות וללמוד מיד ראשונה על מצבם המורכב של הערבים במזרח ירושלים. שיעורים מסוג זה אינם זמינים בחדרי ההרצאות באוניברסיטה.

אחרי הסיור הגיעו הסטודנטים לאתר הכנס ושמעו הרצאה על "עריכת דין למען מטרה ופעילות אזרחית". ד"ר ראיף זרייק ממרכז מינרווה באוניברסיטת תל אביב נשא הרצאה מעוררת מחשבה, שבה שם דגש על ההבחנה בין ערוצים פוליטיים לערוצים משפטיים של פעולה ושל ביטוי. אחריו דיברה נטע זיו, מנהלת הקליניקות המשפטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שלקחה את הסטודנטים למסע היסטורי של התפתחות עריכת הדין הציבורית בישראל. זיו התמקדה בתפקיד שמילאו עורכי דין ערבים באירועי אוקטובר 2000, שבעקבותיהם קיבל מרכז עדאלה מקום מרכזי יותר בחברה האזרחית הערבית בישראל. כתוצאה מכך, טענה זיו, גברה הפעילות של ארגוני החברה האזרחית הערבית בישראל שהחלו להתעמת עם האתגרים המשפטיים שעומדים לפני המיעוט הלאומי הפלסטיני בישראל. הדס זיו מרופאים לזכויות אדם – ישראל דנה בתפקידה של האתיקה הרפואית, הדגישה כי קיימים אפיקים רבים שבאמצעותם אפשר לחולל שינוי וקראה לסטודנטים לא להתמקד באמצעים משפטיים בלבד.

היום השני של הכנס נפתח בדיון תחת הכותרת "אוקטובר 2000: עשר שנים ללא דין וחשבון. ד"ר מחמוד יזבק מאוניברסיטת חיפה, יו"ר הנהלת עדאלה, תיאר לסטודנטים את ההיסטוריה של הדיכוי הפוליטי של הפלסטינים בישראל ותיאר את האלימות שנקטה נגדם המדינה. הוא טען שאירועי אוקטובר 2000 היו שונים מאירועים שקדמו להם בתגובה הקולקטיבית חסרת התקדים של המיעוט הערבי ובשינויים החברתיים הפנימיים שאירעו בעקבותיהם. אחריו תיארה עורכת הדין ארנה כהן מעדאלה את הפעולות המשפטיות שנקט עדאלה כדי לתבוע מהמערכת המשפטית הישראלית דין וחשבון על הרג הצעירים הערבים. סוהילה גטאס, בת 20, סטודנטית למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמרה בעקבות ההרצאה: "ארנה היתה נהדרת, מכיוון שהציגה את העובדות באופן ברור מאוד והסבירה כיצד שימש החוק לכסות על העבירות שבוצעו לאחר אירועי אוקטובר 2000, במקום כדי להביא לדין את מפירי החוק". ד"ר הונידה גאנם, מנהלת מדאר – הפורום הפלסטיני למחקרים ישראליים, הדגישה את החשיבות של תיעוד אירועי אוקטובר 2000, כדי שסוגיית האחריות להרג תישאר חיה בזיכרון הקולקטיבי של אזרחי ישראל הערבים.

בדיון השלישי בכנס, "דיכוי של תנועות עממיות והפגנות מחאה", דיבר עורך הדין הפלילי חוסיין אבו חוסיין על כלים לדיכוי שבהם משתמשת ממשלת ישראל ועל הדיכוי הפוליטי של החברה הערבית בישראל. הוא הסביר כיצד האופי הגזעני המובנה במדינת ישראל יוצר את התנאים לדיכוי פוליטי. הפעיל הפוליטי איימן עודה חלק עם הסטודנטים את ניסיונו כאדם שחווה רדיפה פוליטית. עורכת הדין עביר בכר מעדאלה הדגישה כי חשוב לפרש את המגבלות המוטלות על חירויות פוליטיות כבעיה מערכתית שחדרה לכל מוסדות המדינה הישראליים וערכה השוואות מעניינות בין מגבלות אלה לדפוסים מערכתיים של אפליה נגד המיעוט האפרו-אמריקאי בארצות הברית.

הדיון הבא, שעסק ב"תנועות סטודנטים וחופש הביטוי באוניברסיטאות בישראל", נפתח בהרצאה של עורך הדין עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהתמקד בהיסטוריה של חופש הביטוי ובחשיבותו בחברה דמוקרטית. הוא הדגיש את החשיבות של חופש הביטוי בקמפוסים של האוניברסיטאות ואת דיכוי חופש הביטוי של הסטודנטים הערבים. לאחר הדיון דיבר ויאם בלעום, בן 21, סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה, על האתגרים שעמם מתמודדים סטודנטים ערבים בכל הנוגע לביטוי פוליטי בסביבה אקדמית מפלה הנגועה בדעות קדומות. הדיון הרביעי, שסיים את היום השני, התמקד ב"תיעוד הפרות של זכויות אדם". הוא כלל הרצאה והקרנת סרט, בשיתוף עם הטלוויזיה החברתית. הסטודנטים צפו בסרטים ובכתבות שערך מקור חדשות אלטרנטיביות זה ולמדו על החשיבות של שימוש במגוון אמצעים לתיעוד הפרות זכויות אדם.

הכנס ננעל בסדרה של סדנאות בהנחייתה עורכי דין ופעילי זכויות אדם. הסדנאות התמקדו בתנועות מחאה בינלאומיות, דיכוי הזכות לחופש הביטוי וזכות ההפגנה בגדה המערבית ובעזה, מחאה נגד מדיניות של הריסת בתים ותנועות עממיות בערים מעורבות בישראל.

הסטודנטים נהנו מהכנס ורבים מהם אמרו כי הם מעוניינים מאוד לסייע לגבש את הנושאים שיידונו בכנס הסטודנטים בשנה הבאה, כדי להמשיך ולהסתמך על הידע שנצבר בכנס השנה. הצלחת הכנס השנתי החמישי של עדאלה לסטודנטים למשפטים שבה ומדגישה את החשיבות של מתן הזדמנות לסטודנטים ערבים צעירים ללמוד על ההיבט של עיסוק במשפטים כחברי המיעוט הערבי בתוך מערכת משפטית מפלה.

טארק חטיב, בן 23, סטודנט למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר: "נהניתי מהדיונים והרווחתי מהם. בעיקר נהניתי ללמוד על מערכת המשפט הישראלית מהזווית הערבית-הפלסטינית במקום מהזווית הישראלית שאנו לומדים באוניברסיטה. רכשתי כישורים משפטיים בסיסיים להתמודדות עם האתגרים המצפים לנו כסטודנטים למשפטים ערבים וכעורכי דין לעתיד בישראל. היה נהדר גם לפגוש סטודנטים רבים, אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה המעורבים בסוגיות שעמן מתמודד המיעוט הערבי בישראל".