ועדת האו"ם מציגה שאלות קשות לישראל בעניין: זכויות הערבים הבדווים בנגב, איקרית ובירעם, קק"ל והשימוש בשירות הצבאי כקריטריון להדרת ערבים
ועדת האו"ם לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (להלן: הוועדה) פירסמה בדצמבר את רשימת השאלות לישראל מטעמה. ברשימה נכללות 39 שאלות הנוגעות למידת הציות של ישראל לאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) בתוך ישראל ובשטחים הכבושים. ישראל אישררה את האמנה ב-1991. בוועדת האו"ם חברים מומחים – שופטים בדימוס, תובעים וסניגורים וכן משפטנים מהאקדמיה – שפיתחו את רשימת השאלות על בסיס דו"ח של 137 עמודים שהגישה ישראל וכן בהסתמך על דו"חות של ארגנים אזרחיים. הוועדה אמורה לקיים בדיקה מלאה של המצב בישראל בנובמבר 2011.
קרוב למחצית מרשימת השאלות שמסרה הוועדה מתייחסת לזכויות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות של הפלסטינים הערבים אזרחי ישראל. שאלות אלה נשענות במידה רבה על דו"ח של ארגון עדאלה לוועדה. ארבע מהשאלות מתייחסות ספציפית למעמדם של הערבים הבדווים ולתנאי חייהם.
בנוגע לזכויות הערבים הבדווים, הוועדה ביקשה מישראל למסור פרטים על:
· הפעולות שננקטו כדי ליישם את ההמלצות שנכללו בדו"ח ועדת גולדברג ובכללן התיישבויות בודדים והתביעות הקולקטיביות של הבדווים לקרקע (סעיף 4).
· השפעתן של תוכניות ממשלתיות רב-שנתיות על הבדווים (החלטה מס' 413), בעיקר בכל הנוגע לחינוך, דיור, תעסוקה וסיוע סוציאלי (סעיף 7).
· מדוע דחתה הכנסת את הבחירות למועצה האזורית אבו בסמה, המנוהלת על ידי ועדה ממונה, ולפיכך כיצד "תבטיח ישראל שיישובים ערביים יהיו שותפים מלאים בניהול העצמי שלהם, כולל שימושי קרקע, תכנון ושירותים ציבוריים?" (סעיף 6).
· אילו אמצעים ננקטו כדי להתמודד עם המעמד השולי של הנשים הבדוויות, ובמיוחד אלה החיות בכפרים לא מוכרים, בכל הנוגע לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שונות (סעיף 8).
בשאלות חשובות נוספות ביקשה הוועדה מישראל להסביר סוגיות שונות או לספק מידע בנוגע להן:
הזכות לקרקע
· מדוע, למרות החלטת בג"ץ מ-1951 וממצאי ועדת ליבאי מ-1995, אין כל התקדמות בנוגע לדרישתם של ערבים אזרחי ישראל לחזור לכפרים שמהם פונו – איקרית ובירעם (סעיף 3).
· החקיקה שאושרה לאחרונה – חוק מינהל מקרקעי ישראל, התשס"ט-2009 – המאפשר למדינה למכור אדמות השייכות לפליטים פלסטינים ולפלסטינים אזרחי ישראל שמוגדרים "עקורים פנימיים" (סעיף 3).
· החקיקה שקיבלה ישראל, המשפיעה על חלוקת משאבי הקרקע, כמו גם התפקיד שממלאות קרן קיימת לישראל והסוכנות היהודית בכל הנוגע לשליטה במשאבים אלה, כדי להבטיח שכל אדם המתגורר בשטח שעליו חל השיפוט של המדינה יוכל ליהנות מזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מלאות (סעיף 5).
הזכות לתעסוקה
· הצעדים הננקטים כדי להסיר את המכשולים שלהלן, המקשים על האזרחים הערבים להשיג עבודה: שימוש בשירות הצבאי כקריטריון לקבלה לעבודה; הזדמנויות עבודה מוגבלות בערים ובכפרים הערביים; מחסור במעונות ילדים במימון המדינה; העדר כמעט מוחלט של תחבורה ציבורית מעיירות וכפרים לערים מרכזיות (סעיף 10).
· פערי שכר בין גברים לנשים, על פי מגזרי תעסוקה; מהם האמצעים שננקטו כדי להבטיח תשלום שווה בעד עבודה בעלת ערך שווה (סעיף 13) וכן רמות השכר לפי מקצוע, מפורטות לפי קבוצות אוכלוסייה ובעיקר מתוך התייחסות לערבים וליהודים (סעיף 15).
אזרחות ואיחוד משפחות
· האם ישראל מתכוונת לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ולנקוט אמצעים חלופיים כדי להבטיח ולחזק איחוד משפחות לכל אזרחיה ולכל תושבי הקבע שלה. כמה בקשות להיכנס לישראל התקבלו, על בסיס שנתי, מאז 2003, כמה מהן נדחו ובאילו נימוקים (סעיף 21).
הזכות לחינוך
· מדוע שיעורי הנשירה במערכת החינוך הערבית גבוהים בהשוואה למערכת החינוך היהודית, בעיקר בכיתה ט', ואילו אמצעים ננקטים כדי להתמודד עם הבעיה (סעיף 32). אילו אמצעים ננקטים כדי להתמודד עם המחסור החמור בכיתות בבתי ספר ערביים (סעיף 33).
הזכות לשפה, הזכות לדת וזכויות תרבותיות
· האם יש שימוש מערכתי בשפה הערבית, בנוסף לשפה העברית, במינהל הציבורי ברמה המקומית והארצית, במערכת המשפט ועל שלטי דרכים (סעיף 37).
· באיזה אופן ישראל מבטיחה באופן אפקטיבי שימור של אתרים קדושים לא יהודיים וכיצד היא מונעת את חילולם. כיצד היא מבטיחה גישה נוחה לאתרים אלה לבני העדות הדתיות השונות, המקומיות והבינלאומיות (סעיף 38).
· האמצעים שננקטו כדי להבטיח הגנה על המורשת התרבותית של קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה. כיצד משתקפת המורשת התרבותית בתוכנית הלימוד בבתי הספר, באירועים תרבותיים ובפעילויות שונות במדינה (סעיף 39).
רקע
ישראל הגישה את הדו"ח התקופתי השלישי שלה לוועדה ביולי 2010. הוועדה קיימה פגישה מקדמית בז'נבה בנובמבר 2010, שבה דנה בדו"ח של ישראל ובמידע שנמסר לה על ידי עדאלה ועל ידי ארגונים אחרים, ישראליים ובינלאומיים, כדי לנסח "רשימת שאלות" בנוגע ליישום האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) בישראל.
באוקטובר 2010 הגיש מרכז עדאלה דו"ח לוועדה, שבו התמקד באופנים שבו ישראל מפירה את התחייבויותיה על פי אמנת ICESCR בכל הנוגע לאזרחיה הפלסטינים הערבים. עורכת הדין סאוסן זהר מעדאלה השתתפה בפגישה המקדמית של הוועדה והציגה לחבריה חלקים שונים בדו"ח של עדאלה. בפגישה בז'נבה עדאלה שיתף פעולה עם הארגונים FIDH, בדיל ואל-חאק.
הדו"ח של עדאלה עוסק בעובדה שישראל לא אימצה את סעיפי ICESCR אל תוך החקיקה שלה ומעלה את השאלה אם ישראל תחתום על הפרוטוקול האופציונלי הנוסף לאמנה, המאפשר הקמת מנגנון להגשת תלונות אישיות. הדו"ח של עדאלה מעלה סדרה של שאלות שהוועדה יכולה להציג לישראל, כמו גם מידע ורקע, בסוגיות הבאות:
1. העדר זכות לשוויון המעוגנת בחקיקה; חקיקת חוקים מפלים; שימוש בשירות צבאי או בשירות לאומי כמנגנון אפליה;
2. שיעורי אי תעסוקה גבוהים והזדמנויות עבודה מעטות; האחוז הנמוך של אזרחים ערבים המועסקים בשירות הציבורי; הגבלות על הזכות לביטחון סוציאלי; פערי הכנסה, פערי שכר ופערים בשיעור העוני;
3. המניעה המתמשכת של איחוד משפחות;
4. הריסה ופינוי של כפרים ערביים בדוויים לא מוכרים בנגב;
5. העדר גישה של אזרחים ערבים לקרקע ולדיור; חוק הרפורמה בקרקעות ועקורים פנימיים פלסטינים; אפליה בתכנון;
6. תמותת תינוקות ומצב הבריאות הירוד בכפרים הלא מוכרים בנגב; העדר גישה למי שתייה נקיים;
7. תת-השקעה מערכתית בחינוך הערבי ופערים בהישגים האקדמיים;
8. מעמד השפה הערבית, העדר משאבי-מדינה המוקצים לפרויקטים תרבותיים ערביים; מגבלות חמורות על קשרי תרבות של אזרחים ערבים עם העולם הערבי.
הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות היא אחת הוועדות מטעם האו"ם העוקבות אחר יישום של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות האדם. ועדות אלה הציגו בשנים האחרונות שאלות קשות לישראל ופירסמו דו"חות שבהם תיארו כיצד ישראל אינה מיישמת אמנות בינלאומיות שעליהן חתמה, בכל הנוגע לפלסטינים אזרחי ישראל ולפלסטינים בשטחים. דוגמאות לדו"חות ולשאלות של ועדות אחרות:
