האו"ם: על ישראל להבטיח שוויון זכויות לאזרחיות ערביות

 ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) פירסמה בפברואר 2011 את הערות הסיכום שלה על ישראל, ובהן קראה לישראל להבטיח שוויון זכויות לאזרחיות ערביות (CEDAW/C/ISR/CO/5). הערות הסיכום פורסמו בעקבות מושב לסקירת האופן שבו מילאה ישראל אחר סעיפי האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים, שהוועדה הציגה בינואר 2011 בז'נבה. נציגות קבוצת העבודה על מעמד אזרחיות ישראל הפלסטיניות – גב' עולא נג'מי-יוסף ועו"ד סנא בן ברי – השתתפו במושב של הוועדה בז'נבה והציגו לפניה את דו"ח העמותות המשולב מטעם קבוצת העבודה. הן גם נשאו דברים בעל פה לפני חברי הוועדה.
 

קבוצת העבודה העלתה בדו"ח מטעמה שלל סוגיות הנוגעות למעמדן של אזרחיות ישראל הפלסטיניות, שרבים מהן אומצו על ידי הוועדה. בין הסוגיות שנכללו בדו"ח: שוויון בפני החוק; הריסות בתים; אפליה נגד נשים בדוויות; אלימות נגד נשים; העדר נגישות הולמת להשכלה ולמערכת הבריאות; איסור על איחוד משפחות; הצורך לחזק מנגנונים לקידום נשים; והשתתפות לא-שווה של אזרחיות ישראל הפלסטיניות בחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל. הוועדה גם הביעה מורת רוח מההחלטה שקיבלה הכנסת לאחרונה להקים ועדת חקירת פרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון של ארגוני זכויות אדם, כולל אלה המקדמים שוויון נשים. היא קראה לישראל "להבטיח שארגוני חברה אזרחית וארגוני נשים לא-ממשלתיים לא יהיו מוגבלים בכל הנוגע להקמתם ולפעולתם, ויוכלו לפעול באופן עצמאי" (הערות סיכום 51-50). הערות הסיכום של הוועדה כללו את הדברים הבאים:

 
  • "הוועדה עודנה מוטרדת מכך שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (1992) של המדינה... איננו כולל הנחיה כללית בדבר שוויון בין נשים לגברים ואיסור על אפליה ישירה ועקיפה כאחת נגד נשים" (הערת סיכום 10).
  • על ישראל "להגביר את מודעותן של כל הנשים, כולל נשים ערביות-ישראליות... לזכויותיהן, בין השאר באמצעות תוכניות ליידוע בדבר זכויות משפטיות וסיוע משפטי" (הערת סיכום17 ).
  • "הוועדה מביעה מורת רוח משכיחותה של אלימות במשפחה ואלימות מינית נגד נשים וילדות, בעיקר נגד נשים השייכות לקהילות מיעוט"; על ישראל "להקדיש תשומת לב מיוחדת למאבק באלימות נגד נשים וילדות ולאמץ אמצעים מקיפים להתמודדות עם אלימות מסוג זה" (הערת סיכום 21-20).
  • "חוק האזרחות והכניסה לישראל (2003)... עודנו משפיע השפעה שלילית על הזכות לנישואים ולחיי משפחה של אזרחיות ישראל הערביות ונשים פלסטיניות מן השטחים הכבושים"; על ישראל לשקול מחדש את המדיניות הנהוגה בה "מתוך כוונה להקל על איחוד משפחות של כל האזרחים והתושבים הקבועים" (הערת סיכום 25-24).
  • להריסות בתים "השפעה חמורה על התפתחותן וקידומן של נשים פלסטיניות, כולל... נשים ערביות ישראליות [כך], ועל יכולתן ליהנות מזכויות אדם ומחירויות יסוד"; על ישראל "להימנע מפינויים בכפייה ומהריסות בתים" (הערת סיכום 29-28).
  • על ישראל "לקבוע יעדים קונקרטיים ולוחות זמנים על מנת להאיץ את הגידול בייצוג נשים, כולל נשים ערביות-ישראליות, בגופים נבחרים וממונים בכל התחומים של חיי הציבור" (הערת סיכום 33).
  • על ישראל "לנקוט את האמצעים הדרושים... להפחתת שיעורי הנשירה מלימודים של נערות ערביות-ישראליות ובדוויות ולהגדלת מספר הנשים הערביות-הישראליות והבדוויות במוסדות השכלה גבוהה", וכן "לבחון ולתקן ספרי לימוד, כולל במערכת החינוך הערבית... על מנת לבער מהם סטריאוטיפים מגדריים" (הערת סיכום 35).
  • הוועדה "מוטרדת מהמשך קיומם של פערים בשיעורי התמותה של תינוקות ושל יולדות בין המגזר היהודי, המגזר הערבי-הישראלי והמגזר הבדווי"; על ישראל "לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את נגישותן של נשים לשירותי בריאות ישירים ועקיפים" (הערות סיכום 39-38).
  • "הוועדה חוזרת ומביעה את מורת רוחה מכך שנשים בדוויות עודן שרויות במצב של קיפוח והדרה לשוליים, בעיקר בכל הנוגע להשכלה, תעסוקה ובריאות ונגישות לקרקע. הוועדה חוזרת ומביעה את מורת רוחה גם ממצבן של נשים בדוויות החיות בכפרים לא מוכרים, בתנאי דיור ירודים ועם נגישות מוגבלת או אי נגישות למים, חשמל ותברואה"; על ישראל "לנקוט אמצעים אפקטיביים לביעור אפליה נגד נשים בדוויות ולהגברת הכבוד לזכויות האדם שלהן" (הערות סיכום 45-44).

 

ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים גם המליצה המלצות רבות בכל הנוגע להפרת זכויותיהן של נשים פלסטיניות החיות בשטחים הפלסטיניים הכבושים על ידי ישראל. חלק מההמלצות נוסחו בתגובה לדו"ח עמותהנוסף שהגיש מרכז הנשים לסיוע ולייעוץ משפטי, בשיתוף פעולה עם כמה ארגוני נשים וארגוני זכויות אדם שבסיסם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל ההצהרה: "השקפתה של המדינה, ולפיה לא ניתן להחיל את האמנה בשטחים הכבושים, עומדת בניגוד להשקפותיהם של הוועדה ושל גופים אחרים השותפים להסכמים, כולל הוועדה לזכויות אדם, הוועדה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות והוועדה נגד עינויים וכן בניגוד להשקפתו של בית המשפט הבינלאומי לצדק בחוות הדעת המייעצת על ההשלכות המשפטיות של הקמת חומה בשטחים הפלסטיניים הכבושים" (הערת סיכום 12).
 
במושב של הוועדה נפגשו נציגים מקבוצת העבודה ומעמותות מן השטחים הפלסטיניים הכבושים עם חברי הוועדה ודנו עמם בפירוט רב יותר בדו"חות העמותות ובדו"ח התקופתי החמישי של ישראל לוועדה.
 
 
קבוצת העבודה בנושא מעמדן של אזרחיות ישראל הפלסטיניות היא קואליציה של 14 ארגונים פמיניסטיים וארגוני זכויות אדם המבקשים להדגיש סוגיות של אפליה נגד נשים פלסטיניות בישראל בזירה הבינלאומית. חברי קבוצת העבודה: עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל; אלטופולה – מרכז נשים פדגוגי ורב-תכליתי; אלזהראא: הארגון לקידום נשים; אסיוואר – תנועה ערבית פמיניסטית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית; נע"ם – נשים ערביות במרכז; כיאן ארגון פמיניסטי; מען – פורום ארגוני הנשים הערביות בנגב; מדה אל-כרמלהמרכז הערבי למחקר חברתי יישומי; מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל; מונתדאהפורום הערבילחינוך מיני ובריאות; סדרה; קבוצת העבודה לשוויון בנושאי מעמד אישי; נשים נגד אלימות; ויסמין אל-נגב לבריאות האשה והמשפחה. חברים רבים בקבוצת העבודה עובדים עם ועדת האו"ם בדבר ביעור כל צורות האפליה נגד נשים מאז 1997, מפרסמים דו"חות על מעמדן של נשים פלסטיניות אזרחיות ישראל ומשתתפים במושבי הסקירה על ישראל.