עדאלה לוועדת לוי: המשפט הבינלאומי אינו מבחין בין התנחלויות למאחזים בלתי חוקיים, את כולם יש להסיר

ההתנחלויות יצרו מצב של אפרטהייד שבו ישראלים חיים על אדמותיהם של הפלסטינים ונהנים מזכויות המוקנות לאזרחים ישראלים מחוץ לגבולות ישראל.

ההתנחלויות יצרו מצב של אפרטהייד שבו ישראלים חיים על אדמותיהם של הפלסטינים ונהנים מזכויות המוקנות לאזרחים ישראלים מחוץ לגבולות ישראל

ב-12 ביוני הגיש מרכז עדאלה נייר עמדה מפורט לוועדת לוי להסדרת הבנייה הבלתי חוקית של ישראלים בגדה המערבית, ועדה שהוקמה בעקבות פסקי דין של בג"ץ שקבעו כי יש להסיר בנייה בלתי חוקית של ישראלים בגדה המערבית. הקמת הוועדה מוכיחה כי המניע להקמתה הוא פוליטי ונועד להכשיר את הבנייה הבלתי חוקית. בנייר העמדה שניסחה עו"ד פאטמה אלעג'ו מעדאלה הוזכר כי המשפט הבינלאומי חד-משמעי בקביעתו כי הקמת התנחלויות בשטח כבוש היא בלתי חוקית, ואין בו בהבחנה בין התנחלויות למאחזים בלתי חוקיים.

בנייר העמדה נאמר כי בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי, שטחי הגדה המערבית לרבות ירושלים המזרחית הם שטחים כבושים שדיני הכיבוש חלים עליהם. כשטח כבוש חלים על הגדה המערבית, בין היתר, הוראות אמנת האג בדבר דיני הלחימה ביבשה משנת 1907 ואמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 בדבר הגנה על אוכלוסייה אזרחית בעת עימות מזוין. אמנת ז'נבה אוסרת באופן מוחלט על העברת אוכלוסייה של הכוח הכובש לשטח הכבוש. עמדה זו נתמכת על ידי אמנת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי, הקובעת כי העברת אוכלוסייה לשטח כבוש, במישרין או בעקיפין, מהווה פשע מלחמה.

עו"ד אלעג'ו הדגישה כי הקמת ההתנחלויות היא בבחינת שינוי אופיים של השטחים וקביעת עובדות בשטח. דברים אלה נוגדים את עקרון-העל במשפט ההומניטרי – זמניות הכיבוש. הקמת ההתנחלויות אף נוגדת את העיקרון המנהגי האוסר על סיפוח שטחים כבושים, שכן הן מהוות למעשה סיפוח דה פקטו של השטחים שעליהן הוקמו. בנוסף, ההתנחלויות מהוות ניצול משאבי הטבע של השטחים הפלסטיניים ופוגעות במבנה הדמוגרפי שלהם, ובכך פוגעתו בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית – זכות המוכרת במשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי.

עוד צוין בנייר העמדה כי הקמת ההתנחלויות והמשך קיומן גורמים לפגיעות קשות בזכויות האדם של הפלסטינים: הזכות לכבוד, לחיים ולביטחון אישי, לתנועה, לקניין, לקורת גג, לפרנסה, לבריאות, לחינוך, לחיי משפחה, לחיי חברה ולפיתוח עירוני, וכל זאת לשם שמירה על רווחת המתנחלים. פגיעה זו מנוגדת להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל משפט זכויות האדם הבינלאומי. ואולם להפרות זכויות אדם אלו יש משמעויות נוספות: ההתנחלויות יצרו מצב של אפרטהייד שבו ישראלים חיים על אדמותיהם של הפלסטינים ונהנים מזכויות המוקנות לאזרחים ישראלים מחוץ לגבולות ישראל, וזאת על חשבון חירותם ויכולתם של הפלסטינים לממש את זכויותיהם הבסיסיות ביותר. יתרה מכך, על שתי הקבוצות, המתנחלים והפלסטינים, חלות מערכות דינים שונות על כל המשתמע מכך. מצב זה מנוגד למשפט הבינלאומי ואף נוגד את חוקי היסוד במדינת ישראל. 

עדאלה סיכם כי לאור העמדה הברורה של המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית ביחס לאי-חוקיותן של ההתנחלויות על כל צורותיהן, עצם הניסיון למצוא דרכים להכשרת המאחזים הוא בלתי חוקי כשלעצמו ובבחינת הכשרת השרץ. לפיכך, המסקנה היחידה שהוועדה יכולה להגיע אליה היא שאין דרך חוקית להכשיר את ההתנחלויות, לא על קרקע פרטית ולא על קרקע ציבורית.