המסגד הגדול ופסטיבל היין
למרות הפשרה שהוציאה את דוכני היין מרחבת המסגד, פסטיבל היין שערכה עיריית באר שבע ברחבת המסגד הגדול בעיר הצית גל תגובות נזעמות בקרב הציבור הערבי בישראל (ראו: עדאלה ליועץ המשפטי לממשלה: לבטל את פסטיבל היין ברחבת המסגד הגדול בבאר שבע). נבחרי ציבור ערבים בישראל והליגה הערבית העליונה גינו בחריפות את הניסיון לקיים את פסטיבל היין ברחבת המסגד זו הפעם השביעית. הידיעה על קיום הפסטיבל ברחבת המסגד זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב בתקשורת הבינלאומית ובתקשורת הערבית בארץ ובחו"ל לאורך כל החודש שעבר. אך את סוגיית המסגד הגדול יש לראות בהקשר הכללי של חילול מקומות קדושים למוסלמים ולנוצרים בארץ. המסגד הגדול בבאר שבע הוא רק אחד ממאות מסגדים, כנסיות ובתי עלמין שקדושתם מופרת.
בשנת 2004 הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ בשמו ובשמם של אנשי דת וארגונים אזרחיים בדרישה להורות לשר הדתות להתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים של המוסלמים בישראל, לאחר התייעצות עם אנשי דת מוסלמים, כפי שהתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים של היהודים. (ראו: עתירה לבג"ץ דורשת הכרה משפטית במקומות הקדושים של המוסלמים, וזאת לאחר התייעצות עם אנשי דת מוסלמים כמצוות חוק השמירה על מקומות קדושים). בעתירה ציין עדאלה כי מטרתו של חוק השמירה על המקומות הקדושים (1967) הוא לשמור עליהם מפני חילול וכל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות הקדושים להם או ברגשותיהם כלפי אותם המקומות. החוק ממנה את שר הדתות כאחראי לביצועו והסמיך את השר להתקין תקנות לאחר התייעצות עם אנשי דת או לפי עצתם, ובהסכמת שר המשפטים. ואולם שר הדתות, בתוקף סמכותו לפי סעיף 4, התקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים ליהודים בלבד.
התקנות מגדירות מהם "המקומות הקדושים", וקובעות מהם המעשים האסורים בתחומי מקומות אלה, בצד עונשים לעובר על ההוראות המגדירות את המעשים האסורים ואת ההגבלות (ראו: בג"ץ דחה עתירה של עדאלה ואנשי דת הדורשת להתקין תקנות לשמירה על המקומות הקדושים של המוסלמים). בנוסף לתקנות ישנה רשימה של המקומות הקדושים ליהודים, אך בהיעדר תקנות המגדירות מהם מקומות קדושים למוסלמים ולנוצרים אין כל אפשרות להעניש את מי שמחלל אותם. מצב זה אפשר את המשך ההזנחה של המקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים ואת ההפליה נגדם בהקצאת תקציבים: השר מקצה תקציבים למקומות הקדושים ליהודים בלבד בטענה כי אין תקנות לגבי המוסלמים.
במרס 2009 דחה בג"ץ את עתירת עדאלה והסתפק בהתחייבות המדינה להקצות תקציב של 2 מיליון ₪ לשיקום המקומות הקדושים למוסלמים. בג"ץ סירב לחייב את המדינה להתקין תקנות המחייבות את משרדי הממשלה בעניין. חשוב לציין כי תקציב זה אינו ניתן באופן ישיר לגורמים מוסלמיים שישקיעו אותו במקומות הקדושים אלא יועבר למינהל מקרקעי ישראל, אף כי מינהל מקרקעי ישראל לא תרם למניעת חילול המקומות הקדושים למוסלמים בשישים השנה האחרונות; אדרבה, בחלק מן המקרים הוא תרם לחילולם.
קיום פסטיבל היין ברחבת המסגד הגדול בבאר שבע הוא עדות חיה לצורך הבוער להתקין תקנות להגנה על מקומות הקדושים למוסלמים ולנוצרים. את הטענה המטעה של עיריית באר שבע כי הפסטיבל אינו מתקיים ברחבת המסגד אפשר היה להפריך מיד אילו היו תקנות ברורות וכתובות הקובעות מהם מקומות קדושים ומה מותר ואסור לעשות בתחומם.
