עתירה נגד התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל


ב-31 במאי 2007 הגיש עדאלה עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל (תיקון מס' 2) (הוראת שעה) התשס"ז-2007, שאושר בכנסת ב-21 במרס 2007, המונע איחוד משפחות ערביות בישראל עם פלסטינים מהשטחים הכבושים וגם מ"מדינות אויב" - סוריה, לבנון, איראן ועיראק.

העתירה דרשה שההליך המדורג לקבלת מעמד של תושב או אזרח בישראל ייושם כדי שהחלטות בנוגע לבקשות שהוגשו לאיחוד משפחות בישראל יתקבלו באופן הוגן ובלי אפליה על רקע לאומי. החוק החדש תקף עד 31 ביולי 2008 והוא מרחיב את תחולתו של החוק הקיים בכך שהוא מונע לא רק מאזרחי ישראל הנשואים לתושבי השטחים לחיות עם בני זוגם בישראל, אלא גם מאלה הנשואים לאזרחי "מדינות אויב" לפי החוק הישראלי – איראן, סוריה, עיראק ולבנון – או מהנשואים לתושבי אותן מדינות.

הכנסת הוסיפה לחוק סעיף המאפשר לממשלה להרחיב את האיסור בלי פיקוח של הרשות המחוקקת. עדאלה טען כי החוק החדש הוא בגדר אפליה גזעית, מכיוון שהוא מונע מפרטים מסוימים איחוד משפחות אך ורק על בסיס זהותם הלאומית; לחוק זה אין מקבילה בשום מדינה דמוקרטית. הוא גם מונע מערבים אזרחי ישראל לקיים קשר עם קרוביהם וחבריהם מהאומה הערבית ומהעם הפלסטיני. הוראה זו מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי והיא מסוכנת ביותר, מכיוון שהערבים בישראל הם מיעוט לאומי ילידי.

במאי 2008 דרש בג"ץ מהמדינה לנמק מדוע החוק חוקתי; בדיון במרס 2009 הגשנו חוות דעת של שלושה מומחים מבריטניה, מדרום אפריקה ומארגון Open Society Justice Initiative; בדיון שהתקיים במרס 2010 לפני הרכב של 11 שופטים הורה בית המשפט למדינה לספק לו נתונים חדשים שיתייחסו לשאלה מדוע החוק נחוץ מסיבות ביטחוניות; בתגובה שהגישה באפריל 2010 קבעה המדינה כי 54 בני אדם שקיבלו מעמד בישראל באמצעות איחוד משפחות נתפסו כמעורבים ישירים בפיגועי טרור או שביצוע פעולת טרור נמנע מהם ברגע האחרון. אלפי משפחות נפגעות מהחוק.
בינואר 2012 דחה בג"ץ את העתירות ברוב של 6 שופטים נגד 5.

שופטי הרוב שדחו את העתירות ואישרו את חוקתיותו של חוק האזרחות הם מרים נאור, אשר גרוניס, אליקים רובינשטיין, אליעזר ריבלין, חנן מלצר וניל הנדל.
השופט גרוניס ציטט בפתח חוות דעתו את האמירה כי “זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית", והשופט מלצר השלים אותו באימרה האנגלית המפורסמת “Better safe than sorry".

שופטי המיעוט הם הנשיאה דורית ביניש, עדנה ארבל, סלים ג’ובראן, אסתר חיות ואדמונד לוי. הנשיאה ביניש חזרה על עמדתה כי החוק “אינו צולח את הבחינה החוקתית". לגישת השופט לוי, חוק שפוגע בזכות המוגנת באורח אנוש או שאינו מותיר מרווח אמיתי לקיומה אינו מגלה רגישות לזכות ולפיכך תכליתו אינה ראויה, וכזהו לדעתו חוק האזרחות.

בג"ץ 830/07 עדאלה ואח' נ' שר הפנים


מסמכים קשורים: