20 יישוב והתנחלות יהודיים חדשים על רשימת "אזורי העדיפות הלאומית"

הגדרת היישובים כיישובי עדיפות לאומית מקנה להם עדיפות בתקציבים בתחומי הדיור, החינוך והמיסים.

 

"מדיניות האפליה נמשכת, וההחלטות השרירותיות שהזהרנו מהן מיושמות בשטח" אומרת עו"ד סאוסן זהר מעדאלה, בעקבות אישור הממשלה את רשימת "אזורי העדיפות הלאומית" החדשה, אשר מוסיפה אל הרשימה הקיימת 20 יישובים חדשים, כולם יהודים, מביניהם 9 התנחלויות בגדה המערבית. רשימה זו מאפשרת הקצאת תקציבים בתחום הדיור, החינוך והתרבות, וכן פטור ממסים, והלוואות לדיור מיוחד, ועוד רבים אחרים.

 

 

"בעבר הזהרנו, בעתירה שהגשנו לבג"ץ בשנת 1998 ולאחר מכן, כי מדיניות ההעדפה הלאומית, מטרתה היא לתת העדפה תקציבית משמעותית ליישובים היהודיים על חשבון היישובים ערבים. מדיניות זו יוצרת מצב חמור ביותר שבו הבחירה של היישובים בהם מושקעים התקציבים היא בחירה שרירותית של שרי הממשלה, כל אחד בתחומו, ללא קריטריונים ברורים וקבועים מראש. נוצר מצב בעייתי ביותר בו הזכויות וההעדפות לא ניתנות על סמך שיקולים אובייקטיביים, הוגנים ושוויוניים, אלא לפי שיקולים פוליטיים שנקבעים על ידי שרים בעלי אינטרסים מפלגתיים ופוליטיים. זאת למרות שההעדפה בתקציבים ניתנת להתנחלויות הינה מוחלטת ואין בה צורך להחלטת השרים." הוסיפה עו"ד זהר.

 

 

בישיבת הממשלה שהתקיימה ב- 5.8.2013, הוגשה להצבעה רשימת יישובים חדשה תוך דיון חריף, בו האשימו כמה מחברי הממשלה את ראש הממשלה ושר הכלכלה בבחירת היישובים "מטעמי אינטרס פוליטי מפלגתי".

 

עדאלה שיגר בחודש יוני שלושה מכתבים למשרד החינוך והתרבות, בדרישה לחשוף את שמות היישובים שקיבלו את תקציבי ההעדפה הלאומית, וכן דרש עדאלה מידע מפורט על הקצאת התקציבים כדי לאפשר השוואה בין היישובים היהודיים וערבים. עדאלה טרם קיבל תשובות ברורות לשאלות אלה.

 

 

אי מתן תשובות ברורות עד כה, מבטא את סירובה של המדינה להציג בשקיפות את חלוקת המשאבים הכוללת אפליה חמורה נגד האזרחים הערבים. החלטת הממשלה הראשונה בעניין התקבלה בשנת 1998. עו"ד חסן ג'בארין ממרכז עדאלה עתר בזמנו נגד ההחלטה. ברשימה הראשונה של יישובי העדיפות הלאומית שכללה 553 יישובים, נמנו 4 יישובים ערביים בלבד; בשנת 2006 פרסם בג"ץ את החלטתו בעניין עתירת עדאלה וועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל נגד ההחלטה. בג"ץ ראה בהחלטת הממשלה כבלתי חוקית. לאחר שלוש שנים מקבלת ההחלטה, מצאה הממשלה דרכים חדשות לעקוף את החלטת בג"ץ ולהמשיך במדיניות האפליה. הממשלה פירטה ארבעה קריטריונים של אזורי עדיפות: יישובי גבול, יישובי תחת איום בטחוני, ויישובים שהוקמו בחמשת השנים האחרונות, הרוב המוחלט של היישובים באזור זה הם  יישובים יהודיים.    

 

 

הקריטריון הרביעי והאחרון הינו הקריטריון המשלב מצב בסוציו-אקונומי ןמרחק מאזור המרכז. הממשלה טענה כי 40% מהאזרחים הנכללים באזורים אלה הינם ערבים, למרות זאת, המציאות שונה לגמרי; הקריטריון הזה אינו חל על יישובים אלא על אזורים שלמים, משמעות הדבר הזה שבחירת היישובים שאליהם יוענקו הקצבאות נותרת בידי השרים, דבר המאפשר את המשך מדיניות האפליה והשרירותיות.