עדאלה עותרת לבג"ץ נגד יו"ר הכנסת המונע דיון בהצעת חוק של מדינת כל אזרחיה

ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ חנין זועבי וח"כ ג'מעה אזברגה עתרו לבג"ץ נגד החלטת נשיאות הכנסת לפסול הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה; עדאלה לבג"ץ: אפשר את הנחת ההצעה על שולחן הכנסת.

ארגון עדאלה עתר הבוקר (11.6.2018) לבג"ץ בשמם של ח"כ ג'מאל זחאלקה, ח"כ חנין זועבי וח"כ ג'מעה אזברגה (הרשימה המשותפת) נגד החלטת נשיאות הכנסת מיום 4.6.2018 שלא לאשר את הנחתה על שולחן הכנסת של הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה שהוגשה מטעמם. הצעת החוק נפסלה בטענה כי היא שוללת את קיום המדינה כמדינתו של העם היהודי.

 

בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד חסן ג'בארין ועו"ד פאדי ח'ורי, צוין כי מטרת העלאת ההצעה היא להציג חלופה דמוקרטית ושוויונית להצעת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ("חוק הלאום") שמקודמת בימים אלה בכנסת, שמעגנת "את הזהות החוקתית של המדינה והיא קובעת כי ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל תהיה אך ורק ליהודים; העברית היא שפת המדינה, ההמנון הוא "התקווה", הדגל הוא הישראלי, ההגירה המובילה לאזרחות אוטומטית היא בלעדית ליהודים לפי חוק השבות, יום 'העצמאות' הוא חג לאומי, הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה, מועדי הזיכרון והחגים הרשמיים הם ציונים-יהודיים; לאפשר הקמת יישובים סגרגטיביים על בסיס לאומי; המשפט העברי מהווה מקור משפטי; 'ירושלים בירת ישראל'; וטיפוח הקשר עם 'יהדות התפוצות'".

 

לעומת הצעה חוק הלאום, העותרים ביקשו להגיש הצעה אשר "מבקשת להגדיר את המדינה כמדינת כל אזרחיה, ומטרתה 'היא לעגן בחוק-יסוד את עקרון האזרחות השווה לכל אזרח, תוך הכרה בקיומם ובזכויותיהם של שתי קבוצות הלאום, היהודית והערבית, החיות בגבולות המדינה, המוכרים על פי הדין הבינלאומי'. עוד מעגנת ההצעה את אופיו של המשטר במדינה כדמוקרטי, המושתת על "ערכי כבוד האדם, חירותו והיותו שווה בין שווים", שבמסגרתו "המדינה מכבדת את הזהות האינדיבידואלית והקולקטיבית של אזרחיה על בסיס שווה, ללא הפליה מטעמי לאום, גזע, דת, מגדר, לשון, צבע, השקפה פוליטית, מוצא עדתי או מעמד חברתי". הצעת חוק היסוד מוסיפה וקובעת הסדרים ביחס לאזרחות, למעמדן השווה של השפות הערבית והעברית, זכויות תרבותיות וזכויות חברתיות".

 

עוד ציינו עו"ד ג'בארין ועו"ד ח'ורי כי "זהו המקרה הראשון בהיסטוריה המודרנית שפרלמנט לא מאפשר הבאת הצעת חוק לדיון בפני המליאה כאשר הצעה זו נוגעת להגדרתה הבסיסית של דמוקרטיה המתבססת על עקרון ה-'דימוס' (Demos) שלפיו התושבים המתגוררים באותה טריטוריה שחלה עליהם החוקה הם אזרחים שווים והם הריבון".

 

בעתירה נטען כי הסמכות הנתונה בידי נשיאות הכנסת למנוע את הנחתן על שולחן הכנסת של הצעות מהטעם שהן "שוללות את קיומה של המדינה כמדינתו של העם היהודי" הינה בעייתית ביותר ודינה בטלות; וזאת משום שמדובר בסמכות שהוענקה לנשיאות הכנסת בתקנון הכנסת ללא כל הסמכה בחוק ולנוכח הפגיעה הקשה "בזכויות יסוד ובראשן חופש הביטוי הפוליטי והשוויון" של חברי הכנסת ונבחריהם. טעמים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בנושא זהותה החוקתית של המדינה הנמצא בלב לבה של המחלוקת הציבורית במדינה.

 

עוד טענו עו"ד ג'בארין ועו"ד ח'ורי כי "השימוש בסמכות מטעם הנשיאות במקרה הקונקרטי הזה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. מאחר ומדובר בסמכות הפוגעת בזכויות יסוד, פרשנות הסעיף הנדון חייבת להיות מצמצמת הנותנת משקל לחופש הביטוי הפוליטי והשוויון על בסיס המבחנים המקובלים. לא די בכך שהצעת החוק מאתגרת את הזהות החוקתית הקיימת של המדינה, אלא שצריכה להתקיים ודאות קרובה, ולמצער אפשרות ממשית, שהנחתה על שולחן הכנסת תפגע באינטרס ציבורי".

 

לבסוף, העתירה מבקשת כי בית המשפט יורה על בטלות סמכותה של נשיאות הכנסת למנוע את הנחתן על שולחן הכנסת של הצעות חוק פרטיות מן הטעם שהן שוללות את קיומה של המדינה "כמדינתו של העם היהודי". לחילופין נתבקש בית המשפט להורות על בטלות החלטת נשיאות הכנסת במקרה זה, ולאפשר לחברי הכנסת העותרים להניח את הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה על שולחנה של הכנסת.