ראיות מחקירת מח״ש מבססות חשד לירי לא חוקי, הפקרת פצוע וכשלים חמורים בחקירת אירועי אום אלחיראן בהם נורה למוות יעקוב אבו אלקיעאן

בעתירה שהוגשה לבג״ץ, דורשים קרוביו של אבו אלקיעאן יחד עם ארגוני זכויות אדם לבטל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה, ולפתוח בהליכים פליליים נגד האחראים למותו.
עדכון (21.10.11): בג”ץ דחה את העתירה. לקריאת פסק הדין

תגובת מרכז עדאלה:
"מדובר באחד מפסקי הדין הקשים ביותר הנוגעים לערך חייהם של האזרחים הערבים פלסטינים בישראל. בג"ץ מצטרף למארג הרב המערכתי המתקיים לאורך כל שנות קיומה של המדינה, המעניק באופן שיטתי פטור גורף מענישה להרג אזרחים ערבים בידי שוטרים ואנשי צבא. האירועים באום אלחיראן, בהם נשלחו כוחות מזויינים גדולים כדי לגרש ולנשל ערבים בדואים מאדמתם כדי ליישב במקומם יהודים והסתיימו בהרג הזה, מבטאים היטב את כיצד המדינה רואה באזרחיה הערבים אויב".

 

קרובי משפחתו של יעקוב אבו אלקיעאן שנורה למוות באירועי אום אלחיראן לפני 3 שנים, עתרו לבג״ץ באמצעות עו״ד נועה לוי מהוועד הציבורי נגד עינויים עינויים בישראל ועו״ד פאדי ח׳ורי מעדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל. העתירה, אליה גם הצטרפו הארגונים כעותרים, באה בעקבות בדיקת הראיות מחקירת מח״ש שמצביעות על חוסר סבירות קיצונית בהחלטת פרקליט המדינה לסגור את תיק חקירת מח״ש. העותרים דורשים כי בג״ץ יורה על החזרת התיק אל הפרקליטות כדי לנקוט בהליכים פליליים נגד האחראים למותו של אבו אלקיעאן. 

 

העותרים טוענים כי לאחר עיכובים ממושכים והערמת קשיים במסירת חומרי החקירה של מח״ש לעיון, ניתוח שלהם מעלה כי נפלו פגמים מהותיים בבחינת אחריותם של השוטרים המעורבים באירוע למותם של יעקוב אבו אלקיעאן והשוטר ארז הלוי. עוד נטען כי החלטת פרקליט המדינה דאז שי ניצן לסגור את התיק, נתקבלה תוך התעלמות מהחומר הראייתי הרב שנאסף וללא נסיון אמיתי לברר האם יש אחריות פלילית במעשיהם של השוטרים. הראיות מצביעות על סתירות בעדויות השוטר היורה, הפקרת פצוע וירי בניגוד לנהלים.

 


באמצעות ניתוח מקצועי של הקרימינולוג ד"ר אריאל ליבנה ומכון המחקר הלונדוני, Forensic Architecture, מראה העתירה שבניגוד לעמדת פרקליטות המדינה ומח"ש, ישנן ראיות מספיקות כדי לקבוע  מיהו השוטר שפגע ביעקוב המנוח, כי חקירת מח"ש התעלמה מהסתירות הרבות בעדויותיו השונות של השוטר היורה.

 

חומרי החקירה של מח"ש עצמה גם מראים בבירור כי לאחר ההתנגשות שאירעה בעקבות הירי, יעקוב אבו אלקיעאן ז"ל שכב מדמם עשרות דקות כששוטרים, ובהם אנשי רפואה, עומדים בסמוך אליו ונמנעים מלהעניק לו טיפול רפואי מציל חיים.

 

עוד מראים חומרי החקירה כי השוטר שפתח באש על יעקוב אבו אלקיעאן ז"ל ידע שהוא עושה זאת בניגוד לנהלים ולהוראות פתיחה באש.


מרכז עדאלה מסר:

״לאחר שממצאי נתיחת הגופה והראיות שנאספו הצביעו כי התדרדרות רכבו של יעקוב אבו אלקיעאן, נגרמה כתוצאה מפציעתו מירי השוטרים, עולה גם בבירור כי לא הוגשה לו כל עזרה רפואית, והוא דימם אל מותו ללא כל הצדקה. נוסף על הנסיון להעליל על אבו אלקיעאן כי ניסה לפגוע בשוטרים, עיון בתיק החקירה שנסגר מצביע כי רשויות האכיפה עשו יד אחת כדי לקבור את הפרשה מבלי לנסות להגיע לחקר האמת ולנשיאה באחריות של השוטרים שלכל הפחות כשלו בתפקידם. האירועים הם תוצאה קשה של יחס גזעני, שהחל כבר בשלב התכנון של מבצע פינוי בנוסח צבאי המתייחס לתושבי הכפר כאל אויב ולא כאל אזרחים. כשלי החקירה של מח״ש והבחינה הבלתי סבירה של פרקליטות המדינה שהובילה לסגירת התיק, מעידים על כי היחס העוין שהוביל לתוצאות הקשות הללו מאפיין את כל זרועות המערכת והעומדים בראשה ולא רק את השוטרים בשטח.״

לקריאת העתירה: בג"ץ 1504/20 סארה אבו אלקיעאן נ. פרקליט המדינה