בג"ץ אישר הריסה גורפת של בתים אזרחיים במחנה הפליטים נור שמס בגדה המערבית

עדאלה: צו זה מאפשר עקירה בכפייה כנורמה קבועה, האסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי

בג"ץ דחה ביום 24.12.25 את עתירת מרכז עדאלה בשם 22 תושבים פלסטינים ממחנה פליטים נור שמס והאזורים הסובבים אותו בגדה המערבית, שביתם מיועד להריסה. העתירה, שהוגשה ב־17 בדצמבר, תקפה צו של הצבא הישראלי להריסתם של כ־25 בנייני מגורים במחנה, שבהם מתגוררים גם אנשים פגיעים במיוחד, כולל אנשים עם מוגבלויות, הורים לילדים צעירים וקשישים. ההחלטה ניתנה לאחר דיון שנערך מוקדם יותר באותו יום, שבמהלכו הציגה המדינה ראיות חסויות שלטענתה מצדיקות את ההריסות.

 

לקריאת ההחלטה

 

בפסק דינו קיבל בית המשפט את טענת הצבא שלפיה ההריסות מוצדקות בשל “צורך צבאי לגיטימי”, וזאת למרות שהמדינה הודתה כי המבנים המיועדים להריסה הם בתי מגורים אזרחיים, שאינם משמשים לצרכים צבאיים, ושייכים למשפחות שאין להן כל קשר לפעילות צבאית. המדינה טענה כי ההריסות נועדו להקל על פעולות צבאיות עתידיות אפשריות, אף שבאזור לא אירעו פעולות מלחמתיות בכלל, במשך למעלה משנה, ולכן אין כל צורך מיידי בהרס רחב היקף שכזה.

 

בג"ץ גם דחה טענות בדבר פגיעה בזכויות היסוד של התושבים, וקבע כי ההודעה המוקדמת של 72 שעות שניתנה למשפחות לפינוי חפציהם היא “מספקת”, זאת למרות שהתושבים עקורים מזה זמן רב מבתיהם. בהחלטת בג"ץ נקבע כי צווי ההריסה לא ימומשו לפני 27 בדצמבר, לתיאום הוצאת חפצים מהמבנים“בכפוף לשיקולי ביטחון”.

 

בתגובה להחלטה, מרכז עדאלה מתריע כי צו זה מאפשר עקירה בכפייה כנורמה קבועה, האסורה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי. עו"ד ד״ר סוהאד בשארה מעדאלה הדגישה כי הצבא הצהיר שהתושבים לא יורשו לבנות מחדש בתים באזורים שנהרסו, דבר שמונע בפועל את חזרתם, ומרוקן לפחות חלקים משמעותיים במחנה. נוסף על הריסות קודמות, כמעט מחצית מהשטח הבנוי של מחנה נור א-שמס עלול להיהרס או להינזק, ולהותיר מאות משפחות ללא קורת גג וללא כל חלופת דיור.

 

החלטה זו היא חלק מדפוס רחב יותר של צווי הריסה גורפים של בתים במחנות פליטים פלסטיניים בגדה המערבית, המבוססים על ראיות חסויות ו/או טענות ביטחוניות כלליות. מאז ינואר 2025, הצבא עקר בכפייה כ־40,000 תושבים. עדאלה הגישה  בחודשים האחרונים ארבע עתירות נגד הריסות רחבות היקף במחנות הפליטים ג׳נין, טולכרם ונור שמס, וכולן נדחו על ידי בית המשפט כעניינים הנתונים ל“סמכות צבאית”. ארגון Human Rights Watch קבע בדו״ח שפורסם לאחרונה כי צעדים אלה עשויים להוות פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.