עדאלה: הדרת היישובים הערביים מהטבות המס נובעת מאפליה שיטתית

החוק מבוסס על קריטריון מפלה הנשען על ההרכב הלאומי של האוכלוסייה

מרכז עדאלה פנה בשם מספר ראשי רשויות מקומיות ערביות במכתב למשרד הפנים, משרד האוצר, היועצת המשפטית לממשלה ולוועדת הכספים של הכנסת, בדרישה לבטל את הקריטריונים המפלים הכלולים בחוק "עידוד הערים המעורבות", שאושר בכנסת בסוף מרץ 2026. זאת, בשל ההדרה המכוונת של יישובים ערביים מהטבות המס שמעניק החוק, ובהיותו המשך למדיניות גזענית שיטתית. המכתב הוגש בשם ראשי הרשויות המקומיות של ריינה, אכסאל, עילוט, משהד, דבורייה, יפיע, עין מאהל, כפר כנא, בוסתאן אל־מרג', זרזיר והמועצה המשותפת כעביה-טבאש-חג'אג'רה.

 

החוק החדש קובע מתן הקלות מס לתושבי "ערים מעורבות זכאיות" – יישובים שבהם שיעור התושבים היהודים נע בין 35% ל־55%, ואשר מסווגים כיישובים פריפריאליים ומרוחקים יותר מהמרכזים הכלכליים, לפי מדד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת, בטענה כי הם סובלים מהגירה שלילית ליישובים סמוכים הנהנים מהקלות במס הכנסה. בהתאם לחוק, תושבי יישובים אלה זכאים להטבות מס בשיעור של 12% מההכנסה.

 

במכתבה הדגישה עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה כי החוק מבוסס על קריטריון מפלה הנשען על ההרכב הלאומי של האוכלוסייה, במקום על קריטריונים אובייקטיביים הנוגעים למצב הכלכלי והחברתי, רמות הפשיעה, ההגירה השלילית, והצורך הממשי בפיתוח ובחיזוק תחושת הביטחון האישי. עוד הדגישה כי יישובים ערביים רבים סובלים מתנאים קשים יותר מאלה שהחוק מתיימר להתמודד עמם, אך נשללו מהם הטבות המס רק משום שאינם "מעורבים" מבחינה לאומית.

 

בהמשך לכך, המכתב התבסס על נתונים המלמדים כי ערים ויישובים ערביים רבים סובלים מהגירה שלילית, פשיעה מאורגנת ופערים חמורים בתשתיות ובשירותים, מבלי שהחוק יכלול אותם בין הזכאים להטבות המס. המכתב מציין את העיר נצרת כדוגמא בולטת לכך, אף שהיא מסווגת כאזור פריפריאלי יחסית וסובלת ממעבר תושבים ליישובים סמוכים, ובהם נוף הגליל, שעליה חל החוק. עוד צוין כי יישובים כמו ריינה ואכסאל מתמודדים עם תנאים דומים, וגם הם מוחרגים מההטבות שמעניק החוק, דבר הממחיש את אופיו המפלה.

 

מרכז עדאלה הדגיש במכתבו כי הזהות הלאומית של התושבים אינה מהווה קריטריון אובייקטיבי או רלוונטי למטרות המוצהרות של החוק, בין אם מדובר בפיתוח כלכלי, בצמצום ההגירה השלילית או בחיזוק תחושת הביטחון האישי. עוד נטען כי הסתמכות על קריטריון זה הופכת את החוק למפלה ובלתי חוקתי, באופן המתנגש ישירות עם עקרונות השוויון שעוגנו בפסיקות קודמות של בית המשפט העליון בנוגע לחלוקת משאבים והטבות ציבוריות.

 

בהתאם לכך, דרשה עו"ד ארשייד מהגורמים הרשמיים לפעול באופן מיידי לביטול הקריטריון המפלה, ולאמץ קריטריונים מקצועיים ושוויוניים המבוססים על הצרכים הממשיים של היישובים והתושבים, ללא כל שיקול לאומי או אתני.

 

צילום: חיים גולדברג, פלאש90