אלימות קיצונית נגד פעילי המשט ההומניטרי לרצועת עזה ע"י הכוחות הישראליים
ביום 20.5.26 העלה השר איתמר בן גביר סרטון מנמל אשדוד בו נראים סוהרים וחיילים ישראלים מכים ומשפילים פעילים מהמשטים "קואליציית משט החירות" ו"גלובל סומוד פלוטילה". קודם לכן, שרת התחבורה הישראלית מירי רגב העלתה סרטון שבו היא מכנה שוב ושוב את הפעילים “תומכי טרור” ו“מסוממים עם אלכוהול”. בנוסף, בסרטון אחר שיוחס למוטי קסטל, כתב ישראלי (ערוץ 14), נראים הפעילים כורעים על ברכיהם כשידיהם אזוקות מאחורי גבם ופניהם לרצפה, בעוד ההמנון הלאומי הישראלי מתנגן ברקע.
ממרכז עדאלה, שמייצג את הפעילים, נמסר בתגובה כי “לאחר היירוט הבלתי חוקי של המשטים במים בינלאומיים והחטיפה הבלתי חוקית של למעלה מ־400 פעילים מרחבי העולם, ישראל נוקטת במדיניות של התעללות והשפלה נגד פעילים, המתנגדים לפשעיה המתמשכים נגד העם הפלסטיני. אירועים אלה מגיעים לאחר שעדאלה תיעד מקרים רבים בעבר של יחס אלים כלפי פעילים במשטים קודמים, שבגינם ישראל לא נשאה בכל אחריות. עורכי הדין של עדאלה, יחד עם צוות מתנדבים מסור, נכנסו בשעות האחרונות למתקני הנמל, מעניקים להם ייעוץ משפטי, וימשיכו לדרוש את שחרורם המיידי וללא תנאים. על הקהילה הבינלאומית לנקוט צעדים דחופים כדי להגן על חברי המשט מפני ההתנהלות הברוטלית והבלתי חוקית הזו מצד גורמים ישראליים.”
בשעות הערב המאוחרות של אותו היום, צוות משפטי של מרכז עדאלה, יחד עם צוות של עורכי דין מתנדבים, עזבו את נמל אשדוד לאחר שהעניקו ייעוץ משפטי למאות ממשתתפי המשט. בשל מגבלות הגישה החמורות, עורכי הדין לא הצליחו לפגוש את כלל העצורים. הצוות המשפטי גבה עדויות על הפרות של הליך הוגן, והתעללות פיזית ונפשית שיטתית מצד הרשויות הישראליות כלפי הפעילים.
הצוות המשפטי גבה מספר רב של עדויות על אלימות קיצונית, המלמדות על דפוס חדש של התעללות פיזית, שהופעלה במכוון בידי הרשויות הישראליות. אלימות זו הובילה לפציעות חמורות ונרחבות, כולל לפחות שלושה אנשים שאושפזו ולאחר מכן שוחררו. עורכי הדין תיעדו עשרות משתתפים עם חשד לשברים בצלעות וקשיי נשימה כתוצאה מכך. מהדיווחים עולה גם שימוש תכוף באקדחי טייזר נגד המשתתפים, וכן פציעות שנגרמו מירי כדורי גומי במהלך ההשתלטות על סירות המשט ועל הספינה הצבאית שאליה הועברו. מהעדויות הרבות עולה כי הפעילים הותקפו באלימות קשה הן על גבי כלי השיט והן במהלך ההעברה בין הסירות לנמל. בנוסף, הרשויות אילצו את הפעילים להימצא בתנוחות לחץ; בעת שהועברו ברחבי הנמל, הם אולצו ללכת כשהם כפופים לחלוטין קדימה בעוד השומרים דוחפים את גבם בכוח כלפי מטה. המשתתפים גם אולצו לשבת על ברכיהם בתוך הסירה לפרקי זמן ממושכים.
בנוסף להתעללות הפיזית, משתתפים היו נתונים להשפלה קשה, להטרדה מינית ולהשפלה מינית. עוד נמסר כי כמה מהנשים המשתתפות נאלצו להתמודד עם קריעת החיג'אב שהן עטו בידי הרשויות הישראליות.
למחרת בבוקר, 21.5.26, עדאלה קיבל אישור רשמי משירות בתי הסוהר הישראלי ומגורמי מדינה שלפיו כל פעילי משט הסומוד העולמי (GSF) וקואליציית משט החירות (FFC) שנעצרו, שוחררו ממתקן הכליאה בקציעות, בדרכם לגירוש מהארץ. זאת, מלבד הפעילה זהר רגב, אשר דיון לגבי מעצרה התקיים באותו היום. בעדאלה הדגישו כי כל המבצע — מההשתלטות הבלתי חוקית במים בינלאומיים ועד לעינויים השיטתיים, ההשפלה והמעצר השרירותי של פעילים בלתי אלימים — מהווה הפרה בוטה של הדין הבינלאומי.
מאוחר יותר באותו היום, בית המשפט השלום באשקלון החליט לשחרר את הפעילה זהר רגב ממעצר. רגב שוחררה בתנאים של הפקדת ערבות עצמית בסך 5,000 שקלים, ואיסור להיכנס לרצועת עזה במהלך ה- 60 ימים הקרובים.
עו"ד הדיל אבו סאלח ממרכז עדאלה, שייצגה את רגב במסגרת הדיון להארכת מעצרה, ציינה בפני בית המשפט כי בבית הסהר שקמה, שבו רגב נכלאה, העירו לה פעם אחר פעם על עטיית החיג'אב, ואף גזרו לה אותו. בנוסף, עו"ד אבו סאלח טענה כי רגב נעצרה באופן לא חוקי וללא כל סמכות, שכן הכוחות הישראליים השתלטו ועצרו את הפעילים במים בינלאומיים, דבר שאושר גם ע"י נציג המדינה. משכך, גם הבקשה לשחררה בתנאים אינה בסמכות. בנוסף, עו"ד אבו סאלח ציינה במקרה של רגב, המעצר בוצע על ספינה שהיתה רשומה בפולין, קרי, בשטח טריטוריאלי של מדינה זו, ומבלי שהתקבל אישורה לביצוע המעצרים.
עם שחרורה של רגב, הושלם הליך שחרורם של כל פעילי ופעילות המשט ההומניטרי לרצועת עזה.





