ועדת הבחירות המרכזית פסלה את השתתפותה של ח"כ זועבי בבחירות הקרובות לכנסת. ההחלטה דורשת את אישור בג"ץ

בתום דיון ארוך ומתלהם החליטה ועדת הכנסת לפסול את מועמדותה של ח"כ זועבי מלהשתתף בבחירות הקרובות לכנסת ה-19. ההחלטה אינה סופית. ח"כ זועבי וחברי הכנסת מהמפלגות בל"ד וחד"ש החליטו להחרים את הישיבה בגלל האווירה הצפויה בה וכמחאה על עצם ההליך שבו מפלגות פוליטיות מבקשות לקבוע מי ראוי להתמודד בבחירות ומי לא.

שני הטיעונים בבקשה שהגיש ח"כ אופיר אקוניס לפסול את ח"כ זועבי היו "תמיכתה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל" והתנגדותה להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בנאומים שנשאו מגישי בקשות הפסילה וחברי ועדת הבחירות הועלה שחנין זועבי תומכת במאבק של ארגון טרור, בעיקר בגלל השתתפותה במשט החירות לעזה על סיפונה של האונייה מרמרה. להלן עיקר התשובה של עו"ד חסן ג'בארין מעדאלה לטענות אלה:

 

• ח"כ אקוניס הסתיר את קביעתה של ועדת האתיקה של הכנסת מ-2 באוגוסט 2011, כי בידי הוועדה "אין ראיות מבוססות לכך שח"כ זועבי ידעה מראש על האלימות המתוכננת נגד חיילי צה"ל או ראיות לעניין התנהגותה בעת האירועים." 

 

• ח"כ אקוניס לא הביא בבקשתו את החלטת היועץ המשפטי לממשלה בנושא השתתפותה של זועבי במשט לעזה, השוללת את מעורבותה במעשים פליליים כלשהם.

• הבקשה שהגיש ח"כ אקוניס לפסילת ח"כ זועבי מסתמכת על ציטוטים מדו"ח ועדת טירקל, אך לא הוזכרו בה הממצאים המתייחסים דווקא לנושא המבחין באופן ברור בין פעילי ה-IHH לבין שאר המשתתפים, ובהם זועבי.

 

את הטענה כי ח"כ זועבי השתתפה במשט לצד "פעילי ארגון טרור" הפריך עו"ד ג'בארין באמצעות ציטוט מדו"ח טירקל: "מחומרי החקירה שנמסרו לוועדה על ידי גורמים שונים, עולה כי ניתן לציין "גרעין קשה של "כ-40 פעילי IHH שעלו על המרמרה בנפרד וללא בידוק ביטחוני בנמל איסטנבול, בעוד ששאר המפליגים נתבקשו להתייצב באנטליה בימים 27-26 במאי באופן עצמאי, והם עלו על הספינה שם לאחר שעברו בידוק בטחוני." עוד מוסיף דו"ח טירקל: "מרבית המשתתפים במשט היו פעילים ממדינות שונות שנראה כי מטרתם העיקרית היתה להביא לפרסום המצב ההומניטרי ברצועת עזה באמצעות פריצת הסגר הימי שהטילה ישראל... ההבחנה בין שתי קבוצות אלה )משתתפי המשט לעומת פעילי ה-IHH) היתה גלויה, הן בשל ההפרדה הפיזית בין חברי שתי הקבוצות והן על-ידי מעשיהם..." ג'בארין תהה מדוע בקשות הפסילה לא מזכירות את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שפורסמה אחרי חקירה מקיפה של החיילים ובדיקה מעמיקה של כל חומר הראיות, שאין כל בסיס להעמיד את ח"כ זועבי לדין בגין תקיפת חיילים. עו"ד טען כי "בית המשפט העליון לא יתייחס ברצינות לראיות שהובאו בפני הוועדה בעניין שלילת אופיה היהודי של מדינת ישראל." 

 

עו"ד ג'בארין טען כי "אין היום בית משפט בעולם השופט אנשים על סמך רעיונות; בית המשפט צריך לשפוט אנשים על סמך עבודתם היומיומית ועל פעילותם העקבית. במקרה שלפנינו, שיש בו פסילה של מועמדת לפרלמנט, בקשת הפסילה כלל אינה מדברת על עבודתה הפרלמנטרית של ח"כ זועבי." 

עו"ד סאוסן זהר מעדאלה ציינה בדיון שהפסיקה העליונה קובעת כי על מנת לפסול מועמד מלהתמודד לכנסת, יש להוכיח כי עיקר פעילותו והתבטאויותיו מעידות על תמיכה זו. העניין המרכזי בפועלה של ח"כ זועבי וכן המאמרים שהיא מרבה לפרסם וההודעות לעיתונות שמפיצה לשכתה עוסקים בקידום זכויותיו של המיעוט הערבי בישראל, ובעיקר של נשים ערביות. 

• בתחום הגשת הצעות חוק, ח"כ זועבי הגישה 46 הצעות חוק, מרביתן בתחום החברתי-הכלכלי והשוויון המגדרי. הצעות החוק נגעו בין היתר לסיוע בבניית מעונות יום ומשפחתונים לאמהות עובדות ביישובים הערביים; להבטחת ייצוג הולם לנשים ברשויות המקומיות; להעלאת גיל הנישואין; לעידוד ייצוג הולם לנשים בנושאי מימון בחירות; להקמת מקלטים לנשים מוכות; להגבלת מספר התלמידים בגני חובה וצמצום הצפיפות בבתי ספר יסודיים; לפטור לסטודנטים מתשלום ביטוח לאומי וארנונה; לפיצוי נפגעי אסונות טבע; ולמימון שירותי הסעה לחולים ואחרים.

 

• במקביל לקושי באישור הצעות החוק שהגישה זועבי, היא הגישה הצעות לסדר היום שבאמצעותן ניתן לקבל תוצאות בשטח. הצעותיה לסדר היום בכנסת ה-18 כללו נושאים רחבים ומספרן הגיע ל-124. פעילותה היתה ענפה גם בתחום הגשת שאילתות לשרי הממשלה, והיא הגישה 64 שאילתות לשרים, כל אחד במקצועו ותחום מומחיותו. עיקר ההצעות לסדר כמו גם השאילתות עסקו בזכויותיהם של הפלסטינים בישראל, בדגש על שוויון מגדרי, צדק חברתי ופיתוח כלכלי.