עדאלה הגיש ערר על החלטת פרקליטות המדינה לסגור תיקים בנוגע להסתה לרצח עם מצד אנשי ציבור ישראלים

מרכז עדאלה הגיש ביום 30.7.26 ערר למחלקת עררים בפרקליטות המדינה על החלטת הפרקליטות שלא לפתוח בחקירה פלילית כנגד  אנשי ציבור יהודים-ישראלים בולטים שהסיתו לביצוע פשעים חמורים נגד פלסטינים בעזה, ובהם הסתה לרצח עם. הערר הוגש לאחר סירוב שנמשך כשנתיים מצד הרשויות בישראל לחקור התבטאויות מפורשות ומתועדות של נבחרי ואנשי ציבור, שקראו להשמדת האוכלוסייה האזרחית בעזה, להרעבת הפלסטינים ולגירושם בכפייה. 

לקריאת הערר

בדרישה הראשונית שהגיש עדאלה באפריל 2024, תיעד הארגון יותר מ-40 התבטאויות של 21 אנשי ציבור ישראלים בכירים, ובהם בכירים בממשלה, שרי ממשלה, חברי כנסת ואנשי ציבור. עו"ד סוהאד בשארה, המנהלת המשפטית של עדאלה, טענה במכתבה דאז כי התבטאויות אלה עולות כדי הסתה פומבית וישירה לרצח עם, וכן הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור. 

רקע

ביום 12 בדצמבר 2024 הודיעה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים לעדאלה כי אימצה את עמדת המשטרה והחליטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בנוגע להתבטאויותיו של הרב אליהו מאלי, שהורה לתלמידיו כי הכלל החל בעזה הוא "לא להשאיר נפש חיה", לרבות "נשים ותינוקות". 

בינואר 2026 הודיעו היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה באופן רשמי לעדאלה על החלטתם שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית, בעקבות בחינת ההתבטאויות הרבות שתועדו במכתבה של עדאלה, שצוין לעיל. בתשובה זו הובהר עוד כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים קבעה בנפרד כי התבטאויותיהם של ח"כ לשעבר משה פייגלין, העיתונאי דוד מזרחי ורטהיים והרב אליהו מאלי אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.

במרץ 2026 הבהירה מחלקת עררים כי אף שהחלטות המתקבלות ישירות על ידי היועצת המשפטית לממשלה אינן מקימות זכות ערר מכוח חוק, עדאלה רשאית לערור על החלטות המשנה לפרקליט המדינה בעניינם של מאלי, פייגלין וורטהיים. עם זאת, כאשר ביקשה עדאלה לקבל גישה לחומרי הבדיקה לצורך הכנת הערר, דחתה פרקליטות המדינה את הבקשה במאי 2026.

הערר

בערר שהגיש מרכז עדאלה נטען כי:

• ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד מאלי, פייגלין וורטהיים נשענת על קביעה כללית וגורפת שלפיה ההתבטאויות אינן מצדיקות חקירה פלילית, מבלי לפרט את הנימוקים המשפטיים להחלטה, לבחון את יסודות העבירה הקבועים בחוק או להסביר מדוע ההתבטאויות אינן מקימות חשד סביר לביצוע עבירה.
   

• התבטאויותיהם של שלושת האישים הן מפורשות ומתועדות, ועומדות ברף הקבוע בחוק לעבירות הסתה. הערר עוסק בהתבטאויות פומביות ברורות וחד-משמעיות, המקימות חובה מיידית לפתוח בחקירות פליליות מכוח הדין הישראלי, לרבות בגין עבירות של הסתה ישירה ופומבית לרצח עם, וכן הסתה לטרור, הסתה לאלימות והסתה לגזענות.
   

הערר מפרט באופן ספציפי את ההתבטאויות של שלושת האישים:
 

• הרב אליהו מאלי (7 במרץ 2024):  הצהיר, כאמור, כי הכלל החל בעזה הוא "לא להשאיר נפש חיה", והבהיר במפורש כי הדבר חל גם על נשים, תינוקות ו"הדור הבא", באומרו: "היום הוא תינוק, מחר הוא לוחם".
   

• ח"כ לשעבר משה פייגלין:  קרא שוב ושוב להפוך את עזה ל"דְרֶזְדֶן", ליצור "סופת אש" שתשטוף את הרצועה, "לשטח" את עזה ולהחיל "כיבוש, גירוש והתיישבות". ב-17 באוקטובר 2023 אמר כי "צריך לשטח את עזה ולהחזיר אותה לשלטון ישראלי".
   

• העיתונאי דוד מזרחי ורטהיים : קרא לנטוש את עקרון המידתיות ההומניטרי הבסיסי, ודרש תגובה "לא מידתית" שתהפוך את רצועת עזה ל"בית מטבחיים", תוך התייחסות לפלסטינים כאל "חיות אדם" – רטוריקה הכוללת דפוסים ברורים של דה-הומניזציה וקריאות לאלימות קיצונית, המאפיינים הסתה לרצח עם.
   

הימנעות הרשויות בישראל מלפעול בתגובה לאמירות הללו, מפרה את החובות הבינלאומיות למניעת רצח עם וסותרת צווים מחייבים של בית הדין הבינלאומי לצדק:  החובה לחקור באופן אפקטיבי פשעים חמורים מעוגנת היטב במשפט הבינלאומי. סעיף 3 לאמנה למניעת רצח עם משנת 1948 מחייב מדינות לפעול כבר בשלב ההסתה, שכן הסתה ישירה ופומבית לרצח עם היא עבירה עצמאית המחייבת מניעה מיידית. סירובה של פרקליטות המדינה לחקור קריאות מפורשות להשמדה המונית מפר באופן ישיר חובה זו, וכן את צווי הביניים שהוציא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהליך דרום אפריקה נ' ישראל,  אשר הורו לישראל לנקוט בכל האמצעים שביכולתה כדי למנוע ולהעניש ביטויי הסתה לרצח עם.

בנוסף, עדאלה הגיש ביום 10.8.2026 בקשה ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה לשקול מחדש את החלטתם שלא להורות על פתיחת חקירות פליליות בנוגע להתבטאויותיהם של אנשי ונבחרי ציבור אחרים.