התנגדות לחוק המאפשר האכלה בכפייה של שובתי רעב

רופאים לזכויות אדם ועדאלה קוראים ליועץ המשפטי לממשלה ולמשרד הבריאות למשוך את תמיכתם בהצעת החוק

לאחרונה התבשרנו כי היועץ המשפטי לממשלה אישר לקדם את הצעת החוק להאכלה בכפייה של אסירים שובתי רעב. הצעת החוק -  שקודמה בין היתר על ידי גורמים ביטחוניים בהם המשרד לביטחון פנים, שב"כ ושב"ס – מסמיכה את בית המשפט לאשר לרופא להאכיל או לטפל בכפייהב אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו ובניגוד לחוק זכויות החולה. 

המניעים של הצעת החוק, הגלויים ומפורטים בפרטי סעיפי הצעות החוק ובהצהרות מציעיה, מיועדים בפירוש לשבירת רוחם ומחאתם של שובתי הרעב הפלסטינים. זאת תוך כדי שימוש בכוח על ידי המדינה, או אלו אשר הוסמכו מטעמה, תוך כדי הפרת האוטונומיה של שובת הרעב ללא רשותו ועל אף התנגדותו פעולה העומדת בניגוד לאמנה הבינלאומית נגד עינויים

חשוב להבהיר כי עומדות בפני המדינה והרשויות הנוגעות לעניין, הזדמנויות רבות עוד טרם אסירים בוחרים באמצעי האחרון של שביתת רעב. אם המטרה הינה למנוע נזק תדמיתי או פוליטי יהיה ראוי מלכתחילה לבחון את מדיניות המעצר והכליאה כלפי הפלסטינים, דרך הימנעות ממעצרים שרירותיים ועד תנאי המחייה והכליאה הפוגעניים.  

במכתב שנשלח אתמול (16.2) ליועץ המשפטי לממשלה הביעו ארגון רופאים לזכויות אדם ומרכז עדאלה את התנגדותם הנחרצת להצעת החוק. בין היתר נטען במכתב כי הרשויות השונות האחראיות על קידום הצעת חוק זו ציינו בהזדמנויות שונות כי הצעת החוק תעזור להם למזער את הנזקים הפוליטיים של שביתת רעב של אסירים פלסטינים ותאפשר להם לא להיכנע לרצונות שובתי הרעב. לטענת הארגונים, אסור שפתרון של מורכבות פוליטית יעבור דרך כפייה והפרות אתיות של צוותי רפואה. עוד מבהירים הארגונים במכתב כי "ביקורתנו תקפה לכל נוסח שיתיר האכלה בכפייה ויעמוד בסתירה או יפתח פתח להפרה של האמנות הבינלאומיות". 

עוד מבהירים הארגונים כי לו היתה זו הדאגה של הרשויות לבריאות האסירים שובתי הרעב, כפי שטענו בכמה מקרים, הרי שטענה זו היתה סבירה יותר לו היתה נעדרת אמצעי כפייה ולו לא היתה המערכת מתעלמת מצרכיהם הבריאותיים של הכלואים בישראל בכלל ושל האסירים הפלסטינים בפרט. למעשה לא מעט אסירים פלסטינים - בהם מוחמד תאג', אכרם ריחאווי, דיראר אבו סיסי ורבים אחרים - שבתו רעב בשל ההזנחה של מצבם הבריאותי. במכתב טענו הארגונים כי "דאגה לספק לשובתי רעב טיפול ומעקב רפואי ראוי ומיטבי הינה הדרך הראויה להימנע מנזקים בריאותיים ולשמור על כבודם ורצונם החופשי של שובתי הרעב, כמו גם להגברת הסיכויים לסיום מוסכם ומציל חיים של שביתת הרעב". 

הארגונים אף מתייחסים להפרה נוספת ובוטה של זכותו של אדם על גופו בכך שהצעת החוק מאפשרת לבית המשפט לנהל את הדיונים בענינו בדלתיים סגורות ותוך בחינת ראיות חסויות. סעיף זה מתייחס לשובת הרעב כנאשם בעבירה ביטחונית כלשהי, מרחיק לכת ושולל ממנו אף את ההגנות הבסיסיות שיש לנאשמים בהליך הוגן. 

סוגייה נוספת שעולה במכתב מתייחסת לפגיעה בעצמאות ובמעמד הצוות הרפואי בטענה כי צו שיפוטי המורה להאכיל ו/או לטפל בכפייה מפקיע מהצוות הרפואי את האוטונומיה שלו, פוגע קשות באמון בינו לבין מטופליו, מעודד להפרה של כללי האתיקה ומסיר מהצוות הרפואי אחריות פלילית או נזיקית למעשיהם. גם אם הצעת החוק איננה כופה על הרופא/ה להאכיל ו/או לטפל בכפייה ובכך לקחת חלק בהפרה חמורה של כללי האתיקה הרפואיים, הרי שהיא עודנה מאפשרת את ההפרה ואף מעודדת את צוותי הרפואה לקחת בה חלק. 

ברוח דומה פנו אתמול חברי ועדת האתיקה של ארגון רופאים לזכויות אדם – ד"ר מת'אל נאסר, ד"ר בטינה בירמנס, ד"ר נועה בר חיים, ד"ר זאב וינר, ד"ר קובי ארד – למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, וקראה לו להסיר את תמיכת המשרד בהצעת החוק. חברי הועדה טענו במכתב כי "הצעת חוק זו פסולה מיסודה אך שותפתו של משרד הבריאות בניסוחה וקידומה חמורה כפליים בשל הסתירה המהותית לעקרונות האתיקה הרפואית וההתנהלות המקצועית ובשל היותה מעודדת אנשי ונשות הבריאות לבגידה באמון ובטובת מטופליהם לטובת אינטרסים פוליטיים".