תקיפת הקריטריונים המפלים בהקצאת משאבים לרשויות מקומיות יהודיות וערביות
באוגוסט 2000 עתר מרכז עדאלה בשם הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות המקומיות נגד משרד הפנים, שר האוצר וראש הממשלה, בדרישה לבטל את שיטת חישוב הקיצוצים במענקי האיזון לרשויות המקומיות לשנת 2000 אשר מפלה בין רשויות מקומיות יהודיות וערביות. העתירה הוגשה לאחר שהתברר לעדאלה כי משרד הפנים שלח לרשויות המקומיות הערביות טבלה המפרטת את הקיצוץ במענקי האיזון לשנת 2000, אשר היתה שונה מזו שנשלחה לרשויות המקומיות היהודיות.
לאחר שמונתה ועדה שתפקידה לקבוע קריטריונים לחלוקת מענקי האיזון, משך עדאלה את העתירה תוך שמירה על זכויותיו לחזור ולהגיש עתירה לבג"ץ.
ביולי 2001 עתר מרכז עדאלה לבית המשפט העליון בשם ועד ראשי הרשויות הערביות הארצי כנגד משרד הפנים, משרד האוצר וראש הממשלה. בעתירה טען עדאלה כי יש להחיל קריטריונים אובייקטיבים בעת חלוקת מענקי איזון לרשויות מקומיות.
בעת הדיון בעתירה שהתקיים בנובמבר 2001 הודיעה פרקליטות המדינה שדו"ח ועדת גדיש שהוקם כדי לערוך סקירה מחודשת של הקריטריונים לחלקות מענקי איזון הוגש למשרד הפנים באותו יום. עוד טענה הפרקליטות כי ממצאיה של ועדת גדיש מוכיחים שלא רק שמדיניות הקצאת מענקי האיזון לא הייתה נגועה באפליה, אלא שקיימת מדיניות של אפליה מתקנת כלפי רשויות ערביות אשר באמצעותה הוקצו לרשויות הערביות 21.5% מכלל התקציבים – אחוז הגבוה יותר משיעורם של האזרחים הערבים באוכלוסייה.
ביוני 2003 התקיים דיון נוסף בעתירה אשר במהלכה הגישה המדינה הודעה משלימה שבה נאמר כי בהצעת התקציב של 2004 יהיה סעיף תקציבי עבור כלל הרשויות המקומיות במדינה. על סמך הודעה זו החליט בית המשפט כי יש לדחות את המשך הדיונים לעתירה כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכם בדבר הקריטריונים להקצאת מענקי האיזון בהתאם להודעת המדינה. בדצמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה קריטריונים חדשים, אולם מרכז עדאלה השיב כי קריטריונים אלה מגבירים את האפליה אף יותר מבעבר.
ההתדיינות המשפטית בתיק נמשכה עשר שנים. בפרק הזמן הזה בחנה המדינה את הקריטריונים לחלוקת מענקי איזון. ועדה שהקים משרד הפנים קבעה קריטריונים חדשים. בהמלצת בית המשפט משך עדאלה את העתירה אך יהיה רשאי להגיש עתירה נוספת אם הקריטריונים החדשים לא יענו על הדרישות.
בג"ץ 6223/01, הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות בישראל נ. משרד הפנים
