הסדרת דרך גישה ראויה לבית ספר היסודי בכפר אל-פורעה בנגב

ביולי 2005 הגשנו עתירה לבג"ץ, בדרישה להוציא צו על תנאי לסלול כביש גישה לבית הספר היסודי בכפר הלא מוכר אלפוּרעה, המרוחק כארבעה קילומטרים מהכביש הראשי (כביש באר שבע-ערד) והדרך אליו בלתי עבירה לרכבים פרטיים או להסעות תלמידים. נהגי האוטובוסים המסיעים מדי יום את מרבית התלמידים נאלצים לעתים קרובות להוריד אותם במרחק של כשני קילומטרים מבית הספר, שאותם עושים התלמידים ברגל, בשבילי עפר. 

קשיי המעבר, או חוסר האפשרות המוחלט להגיע לבית הספר בחורף, מונעים במקרים רבים מהרוב המכריע של התלמידים והמורים להגיע לבית הספר בעונה זו, ולא פעם נסגר בית הספר בימות החורף. היעדרה של דרך גישה סלולה ומוסדרת אל בית הספר פוגע קשות במהלך הלימודים הסדיר ומשפיע על יכולתם של התלמידים להתקדם בלימודיהם.

משרד החינוך התחייב בפני בג"ץ לסלול את הכביש ולהסדיר את הצומת המוביל אליו – התחייבות שקיבלה תוקף של פסק דין – אך לא קיים אותה. בשנת 2011 פנינו שוב לבג"ץ בבקשה לקיום פסק הדין. בנובמבר 2011 הורה בית המשפט העליון לבצע לאלתר את פסק הדין מ-2005 וחייב את משרדי הממשלה בהוצאות בשל ביזיון בית המשפט. בית המשפט הטיח ביקורת חריפה נגד הממשלה והורה עליה למצוא פיתרון זמני מיידי הולם לבעיה ולהגיש הודעה מעודכנת עד 1.1.2012 ביחס לתוכנית לסלילת הכביש.

בנובמבר 2008 פנינו לבג"ץ בדרישה אחרת, להסדיר דרך גישה בטיחותית לבתי הספר באלסַיִיד שבנגב, שלומדים בהם 1,500 תלמידים. בגלל המצב הבטיחותי הבעייתי של הדרך נהרגו ונפגעו בה ארבעה תלמידים עד היום. השופטת החליטה עוד באותו יום כי על משרד החינוך והמועצה האזורית להגיש את תגובתם בתוך 14 יום. בעקבות העתירה נסלל הכביש כמבוקש.