המשטרה הצבאית תחקור אלימות כלפי קטינים פלסטינים בעת מעצרם

עו"ד נדים שחאדה מעדאלה אמר בתגובה כי "חשוב לזכור שלא מדובר באירועים חריגים אלא בשגרה של מעצרי קטינים תוך הפעלת אלימות כלפיהם והפרה של זכויותיהם"
המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח) תחקור 12 תלונות של קטינים פלסטינים אשר עברו אלימות פיזית ומילולית במהלך מעצרם, וזכויותיהם הופרו בצורה חמורה. במכתב ששלח התובע הצבאי הראשי, אל"מ אהוד בן-אליעזר, למרכז המשפטי עדאלה, נמסר כי "לאחר בחינת הטענות הפרטניות בעדויות שצורפו לפנייתכם, הוחלט לפתוח ב- 12 חקירות מצ"ח לבירור טענות שהעלו חשד לביצוע עבירות פליליות ע"י חיילי צה"ל." בנוסף, נמסר במכתבו של התובע הצבאי הראשי כי "ככל שחיילי צה"ל חרגו מהכללים ופעלו באופן פסול, הדברים יטופלו בחומרה הנדרשת..."
עו"ד נדים שחאדה מהמרכז המשפטי עדאלה אמר בתגובה כי "חשוב לזכור שלא מדובר באירועים חריגים אלא בשגרה של מעצרי קטינים תוך הפעלת אלימות כלפיהם והפרה של זכויותיהם. מצ"ח אמנם חקרה בשנים האחרונות מאות תלונות בגין אלימות חיילים בשטחים הכבושים נגד תושבים פלסטינים בכלל, וקטינים בפרט, אך החקירות התנהלו בצורה לא מקצועית דיה, ורובן ככולן לא הניבו אכיפה ראויה של החוק. אנחנו נעקוב אחרי טיפולה של מצ"ח בתיקים הנ"ל ונבחן האם אכן החקירות יתנהלו באופן יעיל ומקצועי."
 
מרכז עדאלה פנה בחודש יוני השנה ליועמ"ש יהודה ויינשטיין בדרישה לפעול מייד להפסקת מעשי האלימות והעינויים שעוברים קטינים פלסטיניים בעת מעצרם וחקירתם על ידי כוחות הביטחון הישראליים, ולהעמיד לדין את האחראים להם. הפנייה של מרכז עדאלה התבססה על עשרות עדויות מחרידות שנגבו מילדים פלסטיניים על ידי עורכי הדין של "התנועה הבינלאומית להגנה על ילדים-סניף פלסטין". העדויות מתארות שורה ארוכה ושיטתית של התנכלויות, מעשי אלימות פיזית ונפשית, והשפלות קשות שעברו הקטינים מרגע המעצר ועד סיום החקירה, תוך התעלמות מוחלטת מזכויות היסוד של אותם ילדים על פי החוק הישראלי והמשפט הבינלאומי.
 
כך, למשל, על פי אחת העדויות, אחד החיילים העיר קטין בבעיטה בעודו במיטתו, אזק אותו למשך יותר מחצי יממה עד שאצבעו הקטועה למחצה של הילד הזדהמה, ובעקבות כך הוא נאלץ לעבור הליך כירורגי של קטיעה מלאה. במקרים רבים אחרים, ניסיון של הורי הקטין לדבר עם החיילים ולקבל מידע אודות המעצר גרר אלימות מצד החיילים כלפי בני המשפחה. במרבית המקרים, הקטין נעצר ללא שיידעו אותו או את הוריו על אודות סיבת המעצר, ללא מתן אפשרות של ליווי הקטין על ידי אחד מהוריו ואף מבלי שיידעו אותם על היעד אליו הוא נלקח.