עדאלה פנה לשרת המשפטים וליועמ"ש בדרישה כי לא יפורסמו או יבוטלו "תקנות הבקעה"

עו"ד זהר טענה בפנייתה כי התקנות פוגעות בזכות החוקתית של עובדים לפנייה לערכאות

מרכז עדאלה פנה ביום חמישי, 21.7.16, לשרת המשפטים איילת שקד וליועמ"ש אביחי מנדלבליט, בדרישה כי יפעלו לאי-פרסומן של "תקנות הבקעה" או לביטולן. ע"פ התקנות, מי שאינו אזרח ישראלי או מי שאין לו נכסים בישראל, יחוייב בהפקדת ערובה כספית כתנאי להגשת תביעה כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה, אלא אם יביא ראשית ראיה להוכחת טענותיו.

 

עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה כתבה בפנייתה כי "האבחנות בין עובדים שהם אזרחים לבין אלה שאינם או בין עובדים שיש להם נכסים לבין אלה שאין להם, בכל הנוגע למיצוי הזכות לפנות לערכאות משפטיות, אינן רלוונטיות. גם הטלת נטל ראייתי שונה להוכחת טענות העובד כתנאי לפטור מהפקדת ערובה, הינה בלתי רלוונטית. שכן, עובדים שזכויות העבודה שלהם הופרו מהווים קבוצת שוויון אחת לצורך זכותם לפנייה לערכאות ואמורה להיות לכלל הקבוצה נגישות שווה לבית הדין לעבודה. לא כל שכן, כאשר בתי הדין לעבודה בישראל מהווים הסמכות הבלעדית להגשת תביעות בגין הפרת זכויות המגן של העובדים. לכן האבחנות הבלתי רלוונטיות בין קבוצות העובדים וההכבדה עליהם על מי שאינם אזרחים בפנייה לערכאות, הינה בלתי חוקית שכן היא פוגעת בשוויון בין העובדים."

 

בנוסף, נטען בפניית עדאלה כי מטרת התקנות הינה הצבת חסמים בפני עובדים פלסטינים מלממש את זכויותיהם: "לא ניתן להתעלם מתכלית התקנות כפי שפורסמה בכלי התקשורת, מכוונות 'תקנות הבקעה' (כך מכונות התקנות בעקבות העובדים הפלסטינים העובדים אצל חקלאים ישראלים בבקעת הירדן), להכביד ואף להרתיע את העובדים הפלסטינים תושבי השטחים הכבושים העובדים בישראל או בהתנחלויות והמבקשים לפנות לערכאות למימוש זכויותיהם במקום עבודתם ואכיפת חוקי העבודה בעניינם."

 

עו"ד זהר הדגישה במכתבה כי מדובר בפגיעה בזכות חוקתית של העובדים, אשר עוד לפני ניסוח תקנות אלה, זכויותיהם מופרות על בסיס קבוע: "כמו כן פוגעות התקנות בזכות החוקתית של העובדים לגישה לערכאות. שכן גם אם הגישה לערכאות משפטיות לא נחסמה כשלעצמה, הרי הטלת נטל כלכלי זה או אחר או הטלת נטל ראייתי כבד יותר עם הגשת התביעה, תכביד על העובד עד כדי הכשלתו או חסימת גישתו לערכאות. הטלת ערובה מטילה נטל כלכלי כבד על עובדים מוחלשים שמרביתם באים מרקע כלכלי וחברתי רעוע שיתכן ולא יצליחו לעבור את הנטל הכלכלי של הפקדת ערובה או חסם כלכלי אחר ובכך תיחסם דרכם מפניה לערכאות לצורך מימוש זכויותיהם.. הכבדה זו הינה משמעותית במיוחד בנוגע עובדים פלסטינים, לאור התחקירים שבוצעו בסוגיה והעובדה הידועה בדבר ניצול העובדים הפלסטינים והעסקתם הפוגענית תוך הפרת דיני העבודה."

 

לקראת סיום מכתבה, ציינה עו"ד זהר כי מדובר בתקנות אשר אינן לתכלית ראויה: "התכלית מאחורי תקנות אלו מונעת ממניעים פוליטיים פסולים והמייצרים כשלעצמם מעמדות שונות בתוך קבוצה מוחלשת אחת, שהינה קבוצת העובדים המוחלשים שאמורים לתבוע את זכויותיהם ללא קשר למעמדם או לשייכותם הלאומית, אתנית או דתית וגם ללא קשר למקום מגוריהם או לבעלותם על נכסים כלשהן."

 

לאור כל האמור לעיל, דרש מרכז עדאלה מהשרה שקד ומהיועמ"ש מנדלבליט כי יפעלו לאי-פרסומן של התקנות או לחילופין לביטולן. 

מסמכים קשורים: