אירועי אוקטובר 2000 וועדת אור – פעילות משפטית של מרכז עדאלה

עו”ד רינה רוזנברג, עו”ד ריאד אניס ז”ל (מימין) ועו”ד חסן ג’בארין (משמאל) בהתייעצות עם המשפטנים סטיבל קמליש (QC) לקראת הדיונים בוועדת אור, 2001.

 

עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את הודעות האזהרה נגד נציגי ציבור ערבים

בג"ץ 6342/02, ח"כ עבד אלמאלכ דהאמשה ואח’ נגד ועדת החקירה הממלכתית

 

ביולי 2002 עתרנו לבג"ץ בדרישה להורות לוועדת החקירה לבטל את הודעות האזהרה נגד חברי הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה, ד"ר עזמי בשארה ושיח’ ראאד סלאח. בעתירה נטען כי ועדת אור חרגה מסמכותה, הפלתה את נציגי הציבור הערבי ופגעה בזכותם להליך הוגן בפניה. בג"ץ דחה את העתירה.

לקריאת העתירה
לקריאת פסק הדין

 

 

דרישה לקיים את עדויות אנשי השב"כ בפני ועדת החקירה הממלכתית בדלתיים פתוחות

בג"ץ 950/02, עדאלה נגד ועדת החקירה הממלכתית 

 

בפברואר 2002 עתרנו נגד החלטת ועדת החקירה הממלכתית לקיים את דיוניה בדלתיים סגורות בעת מתן עדויותיהם של אנשי השב"כ. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקיבל את טענות ועדת החקירה כי חלקים מעדויותיהם של אנשי השב"כ יפורסמו במועד מאוחר יותר ובכך יישמר האיזון בין אינטרס “ביטחון המדינה" ובין זכות הציבור לדעת.

לקריאת העתירה

לקריאת פסק הדין

 

 

ייצוג משפחות הקורבנות בוועדה

 

עדאלה ביקש מוועדת אור לתת למשפחות השכולות מעמד מיוחד אשר יקנה להן זכות להיות מיוצגות על ידיו, כולל הזכות לשאול שאלות ולערוך חקירה נגדית. הוועדה דחתה את הבקשה.

בפברואר 2001 הגשנו עתירה לבית המשפט העליון בשם ארבע ממשפחות הרוגי אוקטובר 2000 נגד המרכז לרפואה משפטית באבו כביר, בדרישה להעביר אליהן את דו"חות הנתיחה לאחר המוות של בניהם. בעקבות הגשת העתירה העבירה ועדת החקירה את הדו"חות לארבע המשפחות במרץ 2001, והעתירה נמחקה.
 

בג"ץ 1274/01, אחמד מחמוד ג'בארין ואח' נגד המרכז הרפואי המשפטי ואח' 

לקריאת העתירה

 

 

ייצגנו את משפחתו של המנוח אסיל עאסלה, בן 17, כשמח"ש ביקשה להוציא צו להוצאת גופתו מקברה לצורך ביצוע נתיחה. עדאלה טען כי מח"ש פנתה למשפחות השכולות בעניין זה באיחור רב מאוד, כי בקשתה אינה כנה והיא עולה כדי האשמת הקורבנות. מח"ש לבסוף חזרה בה מדרישתה

 

 

בנוסף ייצגנו את מר עבד אלמונעם אבו סאלח, אשר במרס 2001, עם פתיחת דיוני הוועדה, תקף את סמל המשטרה גיא רייף לאחר ששמע כי היה מעורב בהריגת בנו, וליד עבד אלמונעם אבו סאלח. אבו סאלח הועמד לדין בגין תקיפה. בנובמבר 2001 הגשנו בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לבטל את כתב האישום. היועץ המשפטי לממשלה דחה את הבקשה ובית משפט השלום הטיל על אבו סאלח עבודות שירות ומאסר קצר על תנאי, אך המדינה ערערה על ההחלטה ובית המשפט המחוזי הטיל עליו עונש כבד יותר.
בינואר 2003 הגשנו בקשת ערעור לבית המשפט העליון נגד החלטת בית המשפט המחוזי. בהחלטת בית המשפט שפורסמה בינואר 2003 לא נידונו הטענות שהעלנו על זכויותיו החוקתיות של מר אבו סלאח, ובית המשפט נמנע מלדון בנסיבות המיוחדות של התיק בטענה כי ניתנה למר אבו-סלאח האפשרות להציג את טיעוניו בפני הערכאות הנמוכות.

 

רע"פ 968/03 עבד אלמונעם אבו-סלאח נגד מגינת ישראל
לקריאת ההחלטה

 

 

חקירת נסיבות הרג האזרחים הערבים במהלך אירועי אוקטובר 2000 

 

עדאלה עקב אחר יישום המלצות ועדת אור, ובמיוחד אחר פעולות הנוגעות לחקירת אנשי כוחות הביטחון האחראים להרג האזרחים הערבים באוקטובר 2000 והעמדתם לדין. מאוקטובר 2000 פנינו פעמים רבות ליועץ המשפטי לממשלה ולמח"ש בדרישה לפתוח בחקירה נגד האחראים להרג האזרחים הערבים. מח"ש לא פתחה בחקירה רצינית בנוגע לאף אחד ממקרי ההרג. 

 

כדורי גומי 

בשנים 2004-2003 פנינו פעמיים למשטרה בעניין המלצת ועדת אור להפסיק את השימוש בכדורי גומי. המשטרה השיבה כי “הנושא נמצא בבדיקה".

 

המלצות אישיות

שבנו ופנינו למשטרה בנוגע ליישום ההמלצות האישיות של ועדת אור בדבר העסקתם ו/או קידומם של בכירים שכיהנו במשטרה בזמן האירועים. 

 

במרץ 2001 הגשנו עתירה לבג"ץ בשם ועדת המעקב העליונה לענייני ערבים ו־35 ראשי מועצות מקומיות ערביות, נגד השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, בדרישה לפטר את אליק רון מתפקידו כמפקד המחוז הצפוני במשטרה. כן דרשנו מבית המשפט להשעות את אליק רון מן הפיקוד על כוחות המשטרה ביום האדמה הקרוב. העתירה נמחקה לנוכח כינוסה של ועדת אור.

בג"צ 2431/01, מוחמד זידאן ואח' נגד השר לביטחון פנים ואח'

לקריאת העתירה

 

באפריל 2001 עתרנו לבג"ץ בשם ועד משפחות הרוגי אוקטובר 2000 נגד השר לבטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, בדרישה להקפיא את העלאתו בדרגה של בנצי סאו לדרגת תת־ניצב ולהשעותו זמנית מתפקידו עד לפרסום מסקנות ועדת אור. בעתירה נטען כי על אף שסאו היה המפקד האחראי על כל כוחות המשטרה ומשמר הגבול באזור ג’ת ואום אלפחם והעביר את הוראות הפתיחה באש לפקודיו, בעדותו בפני ועדת אור הוא הפגין חוסר ידיעה בסיסי של נוהלי הפתיחה באש, ואף העיד כי אינו יודע דבר על נסיבות ההרג של ארבעה צעירים באזור שהיה תחת פיקודו. במאי 2001 דחה בג"ץ את העתירה בטענה כי הוגשה לאחר מינויה של ועדת אור, אשר טרם סיימה את עבודתה. ביוני 2006 עתרנו לבג"ץ נגד קידומו של תנ"צ סאו לתפקיד מזכיר השר לביטחון פנים. בעקבות המלצות ועדת אור קיבל בג"ץ את העתירה ברוב של שני שופטים נגד אחד.

בג"ץ 3286/01 ועד הורי השהידים נגד השר לביטחון פנים ואח'

לקריאת העתירה

 

בג"ץ 4585/06 ועד משפחות הרוגי אוקטובר ואח' נגד השר לבטחון פנים

לקריאת העתירה
לקריאת פסק הדין