בג"ץ דחה את העתירה נגד סגירת החקירה של הרג ארבעה ילדים ששיחקו בחוף בעזה במבצע ״צוק איתן״

ב-24.4.2022 דחה בג"ץ את העתירה שהגישו הוריהם של ארבעה מילדי משפחת בכר בעזה, שנהרגו בהתקפת טילים של חיל האוויר הישראלי בשעה ששיחקו בחוף הדייגים מערבית לעיר עזה ב-16.7.2014. העותרים דרשו לבטל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה, ולהורות על פתיחה בחקירה פלילית שתביא להעמדת האחראים להרג לדין. העתירה, שהוגשה יחד עם מרכז עדאלה, מרכז אלמיזאן והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם, באמצעות עו"ד חסן ג'בארין ממרכז עדאלה ועו"ד מונא חדאד, באה בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את ההשגות שהוגשו על סגירת תיק החקירה בידי הפרקליט הצבאי הראשי. החלטת היועמ"ש נמסרה בחלוף למעלה מארבע שנים מהגשת ההשגות, ובה אומצו באופן מלא וגורף מסקנותיו של הפצ"ר וממצאי חקירת מצ"ח. בהשגות שהגישו, הצביעו העותרים כי מחומרי החקירה עולה, שהצבא הישראלי פתח באש קטלנית לעבר הילדים תוך הפרה חמורה של דיני הלחימה והדין הפלילי, שכן הילדים הותקפו ישירות מבלי לבצע זיהוי ומבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים לצורך אימות המטרה.

בג"ץ 8008/20 עטאף עאהד סובחי בכר נ' הפרקליט הצבאי הראשי

לקריאת העתירה | לקריאת מידע נוסף על העתירה

לעיון בהתפתחויות העיקריות בתיק ובמסמכים הקשורים

לקריאת פסק הדין

למרות שהציגו בפניו העותרים שורה של כשלים החמורים בחקירה ובהם גם סתירות רבות, בג"ץ פסק כי אין עילה להתערבותו בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את ההשגות. זאת, מבלי שפסק הדין מתייחס לגופן של אף אחת מן הטיעונים שהעלו העותרים אשר בדבר מחדלי החקירה. בפסק הדין שכתבה הנשיאה אסתר חיות, אשר התקבל פה אחד על ידי ההרכב שכלל את השופטים יצחק עמית ואלכס שטיין, נקבע כי החלטת הפצ"ר לסגור את התיק התקבלה לאחר "שהאירוע נבדק באופן מקיף ויסודי", שהתחשב במידע שהיה לכאורה בידי הכוחות הצבאיים בזמן אמת. קביעה זו של הנשיאה חיות נסמכת בין היתר על מידע מודיעיני שהוצג במעמד צד אחד, אשר לדבריה מבסס את טענת הצבא כי המתחם שהותקף שבו שהו הילדים שימש את כוחות החמאס.

הנשיאה חיות חזרה וציטטה בפסק דינה את קביעות היועמ"ש בדבר עמידת הכוחות היורים בעקרונות ההבחנה ובנהלים, והוסיפה כי: "...בית משפט זה עמד לא אחת על ייחודה של הפעולה הלוחמתית, המאופיינת בעצימות גבוהה אשר מחייבת את הכוחות הצבאיים לקבל החלטות מהירות בשטח וליטול סיכונים בתנאי אי ודאות במקרים מעין אלה שומה על בית המשפט להישמר מפני ביקורת שיש בה משום "חכמה שבדיעבד" הנעשית ב"תנאי מעבדה"."

בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר ניגוד האינטרסים המובנה בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי כמי שמאשר מטרות ומעניק יעוץ משפטי בזמן לחימה מחד, וכמי שאמון על ההחלטה אם לבצע חקירות פליליות בתום הלחימה מאידך. זאת, בהתבסס על קביעות דו"ח ועדת טירקל על עמידתה של ישראל בחובותיה לפי המשפט הבינלאומי, ובהם מסקנותיו בדבר עצמאות הפרקליט הצבאי הראשי.

לדעת הארגונים שהגישו את העתירה, יש בפסק הדין כדי להכשיר כל מעשה בלתי חוקי של הרג אזרחים בידי הצבא הישראלי, שכן בית המשפט העליון נסמך בהחלטתו על קביעות כלליות בדבר היקף שיקול הדעת שניתן הן לפצ"ר והן ליועמ"ש. העותרים מצביעים כי בית המשפט אינו מוצא מקום לבחון את החלטות הדרג המבצעי שהתקבלו בזמן לחימה, ומגלה הבנה לתחושת האיום הסובייקטיבית שהוא מדווח עליו, ופוטר באופן גורף את הפצ"ר והיועמ"ש מביקורת בהסתמך על קביעה כללית כי הם פועלים באופן תקין.

ממרכז עדאלה, מרכז אלמיזאן והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם נמסר:

פסק דינו של בית המשפט העליון מהווה הוכחה נוספת לכך שישראל אינה מסוגלת או מעוניינת לקיים חקירה אפקטיבית בדבר פשעי מלחמה שבוצעו בידי חייליה, ולנחיצות של חקירה חיצונית ובלתי תלויה אשר תביא לסיום החסינות והפטור הגורף מענישה ולהעמדתם לדין של האחראים מכל הדרגים. מקרה מובהק זה, מצביע לא רק על אופן הפעולה הקטלני של הצבא הישראלי שהביא להרג חסר הבחנה של אלפי אזרחים, ובהם 551 ילדים במתקפה על עזה ב-2014, אלא גם על התגייסותה של כל מערכת המשפט בישראל לגונן על התוקפנות הישראלית. וזאת, גם כאשר היא מנוגדת בבירור לנורמות של המשפט הבינלאומי וכשמובאים בפניה ראיות של ממש על ביצוע פשעי מלחמה. מערכת המשפט הישראלית מותירה אפוא רק אפשרות אחת להשגת אחריותיות על מקרה זה ואחרים, והיא פנייה אל בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.


תמונה: עמיר שיבי