ועדת המעקב העליונה ומרכז עדאלה עתרו לבג"ץ נגד תיקון פקודת המשטרה המכפיף אותה לשר בן גביר

בעתירה נטען כי מהלכי השר בחודשי כהונתו הראשונים, מבססים שהחקיקה הובילה לפוליטיזציה המנוגדת לעקרונות הבסיסיים של שלטון החוק, ושהיא שנועדה להביא להגברת אכיפה מוגזעת המכוונת נגד הציבור הערבי פלסטיני.

 

ביום ב' 17.4.2023, הגיש מרכז עדאלה בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה (סמכויות), התשפ"ג-2022, בהיותו בלתי חוקתי. התיקון, שעבר בכנסת ב-27.12.2022, מקנה לשר הממונה את הזכות להתוות את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעולתה, לרבות מדיניות בתחום החקירות וקביעת "סדרי עדיפויות עקרוניים". מרכז עדאלה התנגד להצעת תיקון החוק כאשר הוגשה על ידי ח"כ איתמר בן גביר – המכהן בעצמו כשר לביטחון לאומי, והעתירה מוגשת כעת בצל צעדי מדיניות שהוביל השר מאז, אשר מאשרות את הטענות העקרוניות שהשמיע עדאלה נגד התיקון.

 

בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין עדי מנסור ונארימאן שחאדה זועבי ממרכז עדאלה, מפרטים העותרים כיצד הפוליטיזציה של המשטרה הכרוכה בתיקון שעבר, שוללת את העקרונות המשטריים הבסיסיים המכוננים את שלטון החוק, שכן היא מאפשרת שקילתם של שיקולים פוליטיים באכיפת החוק. כך בין היתר נטען כי התיקון לחוק עומד בניגוד לסעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה, שתכליתו להבטיח כי סמכויות מעין שיפוטיות, המאפיינות את עבודת המשטרה, תופרדנה מהדרג הפוליטי על מנת לשמר את מקצועיותה ועצמאות השיקול הדעת שלה. לטענת העותרים, עצמאות המשטרה בקביעת מדיניותה נמצאת "בגרעין הקשה" לסמכותה כגוף האמון על אכיפת החוק, והממשלה אינה רשאית להכפיף אותה למרותה.

 

בג"ץ 2985/23 ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים בישראל נ. הכנסת

לקריאת העתירה

 

נוסף על כך, העותרים עומדים על כך שפוליטיזציה של המשטרה מובילה לפגיעה נוספת בזכויות חוקתיות הנפגעות ממילא מעצם הפעלת סמכותה. בעתירה נטען, כי עצם הכפפת המשטרה לגורם פוליטי הפועל משיקולים שאינם בהכרח עולים בקנה אחד עם שיקוליה המקצועיים של המשטרה, יש בה כדי לאפשר פגיעה בזכויות חוקתיות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל כן יש להורות על בטלותו של התיקון נשוא העתירה.

 

בעתירתם, הדגישו ועדת המעקב העליונה ומרכז עדאלה, כי אין בדרישתם כדי לטעון שהמשטרה לא הפעילה מדיניות מפלה נגד האזרחים לפני שהתיקון עבר. ואולם, העתירה מצביעה כיצד שורה של צעדי מדיניות שהוביל השר בן גביר מאז מיניו, מהווים ראייה להשלכות מרחיקות הלכת והפגיעה הפוטנציאלית החמורה שיש בפוליטיזציה נוספת של המשטרה ולהסדרתה בחוק. הללו כוללים בין היתר את הנחיותיו של השר בן גביר לאכוף איסור הנפה של דגלים פלסטינים במרחב הציבור, לזרז הריסת בתים בירושלים המזרחית "בתגובה לפיגועים", וכן הנחיותיו ביחס להפגנות המחאה נגד הרפורמה המשפטית. כל אלה מתווספים להצהרותיו הגלויות של השר בן גביר על כוונותיו לבצע שינויים דרסטיים בעבודת המשטרה בכל הקשור לחברה הערבית-פלסטינית בישראל, שאינו מסתיר את דעותיו השליליות כלפיה, המאופיינות בעוינות ובגזענות.

 

עוד מצביעים במרכז עדאלה, כי אין להפריד את מתן הסמכויות לשר הממונה על המשטרה באמצעות תיקון פקודת המשטרה מן ההקשר הכולל של תכניות השר בן גביר לבסס אכיפה מוגזעת כלפי האזרחים הערבים-פלסטינים, כפי שעולה בבירור מתוך ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם סיעתו "עוצמה יהודית".

 

לקריאת נייר העמדה של עדאלה על ההסכמים הקואליציוניים של ממשלת ישראל ה-37: "מפת הדרכים להעמקת משטר של עליונות יהודית"

 

הודעות קודמות לעיתונות

הצעת החוק שתביא להכפפת המשטרה לשר הממונה היא בלתי חוקתית 22.12.2022



צילום: עמוד הטוויטר של השר איתמר בן גביר