בג"ץ ידון מחר בעתירה נגד החוק שמסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים על רקע "תמיכה בטרור"

בג"ץ ידון מחר, 29.12.25, בשעה 11:30, בעתירה נגד החוק שמסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובדי הוראה בהליך מנהלי על רקע "תמיכה בטרור". החוק, שעבר בכנסת בנובמבר 2024, קובע כי מנכ"ל המשרד רשאי להורות על פיטורי מורים, השעייתם, או לשלול רישיונם לעסוק בהוראה, אם שוכנע כי עובד ההוראה הזדהה עם מעשה או עם ארגון טרור או הביע תמיכה בהם. עוד נקבע בחוק כי שר החינוך רשאי לשלול תקציב ממוסד חינוכי "אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם שהנהלת מוסד החינוך ידעה או הייתה צריכה לדעת על קיומם". 

 לקריאת העתירה

את העתירה נגד החוק הגיש מרכז עדאלה בשמו ובשם ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל, ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, ועד ההורים הארצי בחברה הערבית בישראל, סיעת חד"ש בהסתדרות המורים וח"כ יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל). הדיון יתקיים בפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, השופטת גילה כנפי-שטייניץ והשופט עופר גרוסקופף. 

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה טענה בעתירה כי "הן הדיונים בכנסת והן דברי ההסבר הכתובים והן לשון החקיקה מבליטים באופן ברור ביותר כי התכלית של החוק היא גזענית..בדברי ההסבר של החוק צוין מפורשות כי החוק מכוון נגד בתי ספר ערביים. לשון החוק מעידה כי לא מדובר בחוק חינוכי המיועד להוקיע כל צורות ההסתה והאלימות. הוא לא נגד הסתה לגזענות, ולא הסתה לרצח עם - שגם היא אסורה בחוק הישראלי – והוא גם לא נגד הסתה לאלימות ולא נגד דברי שנאה."

בנוסף, נטען בעתירה כי "לא מדובר בסנקציות לאחר ביצוע עבירות פליליות והרשעה בגינן. הסמכות היא מנהלית אשר לוקחת לעצמה סמכות שאמורה להיות, אם בכלל, למערכת השיפוטית – והיא מפקידה אותה למערכת הפוליטית שתיקבע באם בביטויים מסוימים מתקיים להנחת דעתה של מערכת זו (השר או המנכ"ל) תמיכה במעשה טרור או בארגון טרור. כלומר הגוף הפוליטי הוא שיקבע את גורל העסקתו של מורה או המשך קיומו של בית ספר לפי שיקול דעתו הפוליטי." 

באשר להשלכות של החוק על הדיון החינוכי בבתי הספר, נטען בעתירה כי צינון השיח בנושאים לאומיים במרחב הלימודי וההימנעות מעיסוק בסוגיות פוליטיות הנגרמת כתוצאה מהחוק, פוגעים בזכות התלמידים לחינוך, ומובילה לפגיעה בפיתוח החשיבה הביקורתית שלהם. זאת בנוסף לענישה הקולקטיבית הטמונה בשלילים תקציבים ממוסדות חינוך והשפעתה על התלמידים. 

עו"ד ארשייד הוסיפה כי "בתגובתה לעתירה, המדינה ניסתה להסתתר מאחורי טענות על חוסר בשלות לדון בעתירה, וביקשה להיתלות בתזכיר התקנות שפרסם משרד החינוך בדבר יישום החוק. אולם תזכיר זה דווקא חידד הן את תכליתו הפסולה של החוק, והן את העמימות והשרירותיות המאפיינים את הסמכויות הבלתי מוגבלות שהמשרד מבקש לעצמו לפטר עובדים, להרתיע בתי ספר מלהעסיק מורים שעמדותיהם הפוליטיות אינן לרוחו וליצור במערכת החינוך ובקרב עובדיה אווירה של פחד וצנזורה עצמית."