עדאלה עתר לבית המשפט בדרישה להשיב את שירותי ההסעות לתלמידי הכפר אבו קרינאת בנגב

מרכז עדאלה הגיש ביום 10.12.2025 עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בדרישה לחייב את משרד החינוך להשיב את שירותי ההסעות לתלמידים בכפר אבו קרינאת בנגב. זאת, בעקבות עצירה פתאומית של השירותים במהלך המחצית השנייה של שנת הלימודים הקודמת, שמהווה פגיעה ישירה בזכות הילדים לחינוך, לגישה בטוחה וסדירה למוסדות החינוך, ובעקרון השוויון.

לקריאת העתירה

העתירה הוגשה לאחר שמרכז עדאלה כבר פנה ביום 16.10.25 באופן רשמי למשרד החינוך ולמועצה האזורית "נווה מדבר", בשם תושבי הכפר, בדרישה להשיב את שירותי ההסעות לתלמידים, תוך שהתריע על הסכנה בדרכים המובילות לבתי הספר, ועל היעדר כל חלופה של תחבורה ציבורית. כחודש לאחר מכן שלח עדאלה תזכורת נוספת, אולם פניות אלו לא הועילו.

לפני כן, במהלך חודש ספטמבר 2025, קיבלו הורי הילדים תשובה לקונית ממשרד החינוך, שלפיה על בסיס "קריטריון המרחק" בלבד, התלמידים אינם זכאים להסעות, בטענה כי אינם מתגוררים במרחק מספק ממוסדות החינוך – תוך התעלמות מכל שיקול אחר. המועצה האזורית "נווה מדבר", שהכפר נמצא בתחום שיפוטה, השיבה מצידה, ביום 19 בנובמבר 2025, כי אינה אחראית עוד על תחום ההסעות לבתי הספר, בעוד שמשרד החינוך המשיך להימנע ממתן מענה ענייני ומנומק עד למועד הגשת העתירה.

יצוין כי הכפר אבו קרינאת, כפר ערבי בדואי, ממוקם מדרום לכביש 25, סמוך לצומת ערערה בנגב, והוא אחד מ־11 כפרים בדואיים שהמדינה הכירה בהם, בהחלטת ממשלה משנת 1999. כיום מתגוררים בו כ־5,000 תושבים.

העתירה הוגשה בשם 25 הורים, לכ- 60 ילדים מגיל גן חובה ועד לתיכון, אשר נשללו מהם שירותי ההסעות, אף ששירותים אלה ניתנו להם ובאזור בו הם מתגוררים ברציפות במשך למעלה מ־15 שנים, וללא שחל שינוי במקום מגוריהם או במיקום מוסדות החינוך שבהם הם לומדים.

בעתירה צוין כי החלטת משרד החינוך להפסיק את ההסעות התקבלה ללא מתן החלטה מנהלית מפורטת ומנומקת, ללא הודעה מוקדמת להורים, וללא בחינה של מציאות החיים בפועל בכפר. כתוצאה מכך, נאלצים הילדים ללכת מדי יום מרחקים משמעותיים של בין 1.5 ל־2.2 קילומטרים ברגל, בתנאים מסוכנים שאינם עומדים בסטנדרטים בסיסיים של בטיחות ובכל מזג אוויר במציאות המדברית הקשה.

עדאלה הבהיר בעתירה כי הדרכים המובילות מבתי התלמידים לבתי הספר באבו קרינאת חסרות תשתיות בסיסיות: אין מדרכות להולכי רגל, אין מעברי חצייה בטוחים, אין אמצעי בטיחות תעבורתיים, והדרכים עוברות בשבילים צרים המשמשים גם כלי רכב. לכך מתווספים כלבים משוטטים, וכן חשיפה מוגברת של הילדים לסכנות, במיוחד בתנאי מזג אוויר קשים, ובעיקר בימי גשם וקור עז.

עוד הודגש בעתירה כי משרד החינוך התעלם משיקולים מהותיים המעוגנים בחוק ובתקנות, ובראשם חובת הרשויות להבטיח גישה בטוחה וסדירה לחינוך בהעדר כל אמצעי תחבורה חלופי בכפר. אין להסתפק ביישום טכני וצר של "קריטריון המרחק", מבלי להתחשב במצב הדרכים, בהיעדר חלופות תחבורה, ובנסיבות הייחודיות של הכפרים הבדואיים בנגב.

העתירה אף הפנתה לכך שבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע קבע לאחרונה בפסק דין דומה בעניינה של הכפר ביר הדאג', בעקבות עתירה של עדאלה, כי המרחק לבדו אינו מהווה קריטריון בלעדי לקביעת זכאות להסעות תלמידים. בהחלטה זו נקבע כי על הרשויות להביא בחשבון את תנאי הדרך, הבטיחות, התשתיות ויכולתם של התלמידים להגיע למוסדות החינוך באופן סדיר ובטוח בטרם קבלת החלטה על ביטול מערך הסעות – במיוחד בכפרים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. בהתאם לכך, חויב משרד החינוך להשיב את שירותי ההסעות לעשרות תלמידים תושבי הכפר ביר הדאג'.

לאור האמור, ביקש עדאלה מבית המשפט להורות  למשרד החינוך להפעיל מחדש, באופן מיידי, את שירותי ההסעות לתלמידים, וזאת לשם הגנה על שלומם ועל זכותם לחינוך ללא אפליה.

עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה מסרה:

"מה שמתרחש בכפר אבו קרינאת אינו מקרה חריג, אלא המשך של מדיניות שיטתית המתייחסת לילדי הכפרים הבדואיים כאילו הם מחוץ למעגל האחריות של המדינה. על אף פסק דין שניתן רק לאחרונה המחייב את משרד החינוך להביא בחשבון את מכלול הנתונים והנסיבות הרלוונטיות בעת קבלת החלטות העלולות לפגוע ביכולתם של תלמידים לממש את זכותם לחינוך, אנו רואים כי המשרד מתעלם מכך וממשיך ליישם את מדיניותו הקודמת, ולשלול מהתלמידים שירותי הסעות ללא התראה מוקדמת וללא נימוקים.. עתירתנו נשענת על עיקרון יסוד שלפיו המדינה אינה יכולה להתנער מאחריותה להבטיח את זכותם של תלמידים אלה לחינוך, וכי אסור שהם ישלמו פעם נוספת את המחיר של כשלי תכנון, הזנחה ואפליה שיטתית."