בית המשפט העליון דן בעתירת עדאלה בשם יותר מ־200 מתושבי כפר עקב על רקע משבר אספקת המים

תושבי הכפר נאלצים להסתפק באספקת מים רק יום או יומיים בשבוע, ולעיתים אף פחות מכך

בית המשפט העליון דן ביום 26.1.2026 בעתירה שהגיש מרכז עדאלה בשם יותר מ־200 מתושבי כפר עקב, בדרישה לחייב את הרשויות הישראליות להבטיח אספקת מים סדירה ורציפה, באיכות ראויה ובלחץ מספיק לצרכים אישיים, ביתיים וציבוריים, לתושבי הכפר. הדיון התקיים על רקע משבר חמור ומתמשך באספקת המים, המאיים על בריאות התושבים וחייהם, וזאת חרף שנים של פניות, הליכים משפטיים ומאבק משפטי למימוש זכותם הבסיסית לאספקת מים.

 

לקריאת העתירה

 

מהנתונים שהוגשו לבית המשפט עולה כי תושבי שכונות מסוימות בכפר עקב נאלצים להסתפק באספקת מים רק יום או יומיים בשבוע, ולעיתים אף פחות מכך, ובלחץ מים נמוך שאינו מאפשר אפילו למלא מכלי מים. מציאות זו כופה על משפחות רבות לרכוש מים ממקורות פרטיים ולאחסן אותם במכלי פלסטיק, בעלות כספית גבוהה ותוך חשיפה לסיכונים בריאותיים ובטיחותיים חמורים. מצב זה הופך את חיי היומיום בבתים, בבתי הספר, במרפאות ובמוסדות הציבוריים, למאבק מתמיד על סיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר.

 

העתירה תלויה ועומדת בפני בית המשפט העליון מזה למעלה משנה וחצי. בספטמבר 2025 הוציא בית המשפט צו על תנאי, אשר חייב את הרשויות לנמק מדוע אינן מספקות מים לאזור באופן סדיר ורציף. אולם חרף צו זה, לא חל כל שינוי ממשי במצב בשטח, ותושבי כפר עקב ממשיכים לסבול ממחסור חמור ומסוכן במים. בתגובות שהוגשו לאחר הגשת העתירה הודו כל הגורמים הרשמיים בקיומו של המשבר ובחומרתו, אך עד היום לא ננקטו צעדים מעשיים שיבטיחו אספקת מים סדירה, קבועה ובלחץ מספק לצורכי התושבים, והמשבר נותר ללא פתרון אמיתי.

 

למרות הודאת הרשויות בחומרת המצב, כל גורם מטיל את האחריות על גורם אחר, ומסתפק בהצגת תוכניות “שיפור” עתידיות, מותנות ובלתי מובטחות, הנגררות על פני שנים, מבלי להציע פתרון מיידי ויעיל, שיבטיח את זכותם הבסיסית של התושבים למים.

 

מרכז עדאלה הגיש את העתירה ביום 19.8.2024 בשם יו״ר הוועד המקומי בכפר עקב ויותר מ־200 מתושבי היישוב, על רקע מצוקתם הקשה של כ־100 אלף תושבים בעקבות הפסקות מים ברוב ימות השבוע. בעתירה הובהר כי מצב זה פוגע פגיעה ישירה בזכויות היסוד לחיים, לבריאות, לכבוד ולשלמות הגוף, ומהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי לזכויות אדם, ובכלל זה הזכות למים בכמות מספקת, בטוחים ובעלות סבירה.

 

יצוין כי ישראל סיפחה את כפר עקב בשנת 1967 לתחום השיפוט של עיריית ירושלים והחילה עליו את החוק הישראלי, בניגוד מובהק למשפט הבינלאומי. מאז הקמת גדר ההפרדה נותק כפר עקב מירושלים. במשך עשרות שנים מתעלמות הרשויות הישראליות ועיריית ירושלים מחובותיהן כלפי התושבים, באופן שהפך את כפר עקב למתחם מוזנח החסר את התנאים הבסיסיים לקיום חיים בכבוד.

 

צילום: פלאש 90