עדאלה פנה למשרד הכלכלה בדרישה כי יפעל להקמת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב

מדיניותו של משרד הכלכלה פוגעת בזכותם של התושבים לשוויון

מרכז עדאלה פנה ביום 8.6.26 למשרד הכלכלה והתעשייה, למנכ"ל שירות התעסוקה ולייעוץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי יפעלו להקמת לשכות תעסוקה ביישובים בדואים בנגב. המכתב נשלח בשם היישובים חורה, כסייפה, לקיה, שגב-שלום, ערערה ותל שבע, ע"י עו"ד סלאם ארשייד ממרכז עדאלה.

 

בפניית עדאלה צוין כי "למרות שהאוכלוסייה הבדואית בנגב, המונה כ-300,000 איש מתוכם מעל 180,000 מתגוררים בשבעת יישובים גדולים, מתמודדת עם אחוזי האבטלה, העוני וחוסר המעש הגבוהים ביותר במדינה, קיימת לשכת תעסוקה אחת בלבד בתוך יישוב בדואי בדרום – בעיר רהט – המשרתת את תושבי המקום."

 

בהקשר זה הודגש במכתב כי העדרן של לשכות תעסוקה פוגע בפרט בנשים בדואיות, שמתמודדות עם חסמים חברתיים ותרבותיים מסורתיים בהשתלבות בשוק העבודה ובמצוי זכויותיהן הסוציאליות; ובכלל באוכלוסייה הבדואית בנגב, שבפניה ניצבים חסמים מבניים כגון פערים בתשתיות והעדר תחבורה ציבורית עירונית ובין-עירונית נאותה או תדירה, בנוסף לפערים באוריינטציה דיגיטלית וחוסר התמצאות בשפה העברית.

 

עוד צוין בפנייה כי למרות שהחוק מסמיך את שר הכלכלה להורות על הקמת לשכות תעסוקה בתחום שיפוטם של יישובים מסויימים, שרי הכלכלה בעבר נמנעו מהפעלת סמכותם לצורך הקמת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים הנ״ל. בעקבות זאת, מרכז עדאלה עתר לבג"ץ בשנת 2022 בדרישה להקים לשכות תעסוקה בשורה של יישובים בנגב. במהלך ניהול העתירה, המדינה הגישה לבית המשפט המלצות מקצועיות של מנכ״ל שירות התעסוקה, לפיהן בכוונת הרשויות להקים 5 לשכות תעסוקה – ביישובים כסייפה, תל שבע, שגב שלום, ערערה וחורה – בשני שלבים, אשר אמורים היו לשרת את תושבי היישובים. במסמך שהוגש אף נכתב כי הקמת הלשכה ברהט ״לימדה כי יש יתרונות גדולות ומשמעותיים בהקמת לשכה ייעודית לאוכלוסייה הבדואית בה ניתן מענה מקצועי ומותאם יותר לצרכיה ומאפייניה המיוחדים של האוכלוסייה...".

 

בפניית עדאלה צוין כי למרות זאת, טרם יושמו המלצות אלה והמצב נותר בעינו. מציאות זו מהווה פגיעה בזכותם של תושבי היישובים לשוויון: "ללשכות התעסוקה תפקידים חברתיים חשובים, הקבועים גם בחוק שירות התעסוקה, לרבות בהשגת עבודה לדורשיה, הפניית עובדים לדורשיהם, הפניית דורשי עבודה להכשרות, סדנאות והדרכות מקצועיות, קיום שיתופי פעולה עם גופים אחרים לצורך זה, וייעוץ והכוונה לדורשי עבודה וצעירים בבחירת מקצוע ובבחירת עבודה מתאימה..למרות מטרות חשובות וחיוניות אלה, דווקא ביישובים עם רמות העוני, האבטלה וחוסר המעש הגבוהים ביותר אין לשכות תעסוקה. הדבר פוגע לא רק בזכות לשוויון אלא גם בזכות לקיום מינימלי בכבוד ולביטחון סוציאלי."

 

בנוסף על כך, נטען במכתב כי "הלכה פסוקה היא, שרשות שלטונית המפעילה את סמכותה חייבת היא להפעילה בדרך המקיימת את תכליות החוק המסמיך ובאופן שוויוני...המשך המצב הקיים לפיו אין לשכות תעסוקה נגישות פיזית, שפתית ותרבותית בתוך היישובים הערביים בנגב מנוגד לחובה זו ולתכליתו החברתית של חוק שירות התעסוקה...מנגד, ביישובים יהודים עם מאפיינים טובים יותר, מבחינת אחוז האבטלה ביישוב ומעמדו הסוציואקונומי ואף גודל אוכלוסייה פחות יותר, קיימות ופועלות לשכות תעסוקה מזה שנים. 

 

צילום: פלאש90