תגובת עדאלה לאישורו של "חוק הטרור"

שיטות הענישה שנקבעו בחוק אינן הולמות את עקרונות הדין הפלילי, ומנוגדות לערכים בסיסיים בדבר ההגנה על זכויות האדם

הכנסת אישרה ביום 15.6.16 את "הצעת חוק הטרור", שעבר ברוב של 57 תומכים מול 16 מתנגדים. החוק למעשה מקבע בספר החוקים הישראלי תקנות חירום רבות שבהן נעשה שימוש כיום, שחלקן קיימות עוד מתקופת המנדט הבריטי, בצעד שיפגע, בין השאר, פגיעה משמעותית בזכויותיהם של עצורים החשודים בעבירות ביטחון. החוק כולל אמצעים דרקוניים שניתן לנקוט בהם בחקירות חשודים המואשמים ב"עבירות ביטחון"; מאפשר שימוש נרחב בראיות חסויות בבית המשפט; מגביל את הנגישות של עצורים לביקורת שיפוטית; מחליש את הדרישות להצגת ראיות מטעם התביעה במקרים אלה; מקים עבירות פליליות חדשות, כמו ביטוי פומבי של תמיכה בארגון טרור או הבעת סימפתיה לארגון כזה, ומגביר באופן משמעותי את העונשים שאפשר להטיל על נאשמים שהורשעו בעבירות כאלה.

 

ממרכז עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, נמסר בתגובה כי "החוק מסמן את האזרחים הערבים כחשודים מעצם היותם ערבים. שיטות הענישה שנקבעו בחוק אינן הולמות את עקרונות הדין הפלילי, ומנוגדות לערכים בסיסיים בדבר ההגנה על זכויות האדם. כמו כן מהותו של חוק הטרור, אשר מאמץ, לספר החוקים, בין היתר, תקנות שעת חירום מנדטוריות והוראות שעה רלוונטיות אחרות, היא להדביק חזות מלחמתית לפעילויות רבות הנחשבות כעשייה פוליטית של הערבים בישראל כמו פעילות תרבותית, פעילות צדקה או התבטאות פוליטית. החוק מפליל, למעשה, את זיקתם החברתית והפוליטית של הערבים בישראל אל העם הפלסטיני, ואת זיקתם למאבק הצודק נגד הכיבוש.

מסמכים קשורים: