מאות חברי לשכת עורכי הדין מתנגדים לבקשת ׳ידיד בית משפט׳ שהגישה לבית הדין בהאג

475 עורכי הדין החתומים על מכתב ליו״ר הלשכה, טוענים כי הפנייה לבית הדין הפלילי הבינלאומי התבצעה בהליך חפוז ולא תקין, ונעשתה ממניעים פוליטיים פסולים ומחוץ לסמכותה של הלשכה כפי שהיא מוגדרת על פי חוק.

במכתב שנשלח אל יו״ר לשכת עורכי הדין עו״ד אבי חימי ביום חמישי (12.3.2020), דרשו 475 עורכי דין, כי הלשכה תמשוך את בקשת ׳ידיד בית משפט׳ שהגישה בחודש שעבר או שתימנע מהגשת חוות דעת מטעמה. זאת, בהליך המקדמי לבדיקת סמכות בית הדין בהאג בשטחים הכבושים שהמועד האחרון לכך חל היום (16.3.2020). לטענת החתומים על המכתב, מרביתם עורכי דין ערבים שאליהם הצטרפה קבוצה של עורכי דין יהודים העוסקים בתחום זכויות האדם, החלטת לשכת עורכי הדין לשלוח את הבקשה התקבלה ממניעים פוליטיים ונועדה אך ורק לייצג את עמדת הממשלה בישראל לאור החרמת ההליך על ידה. עוד טענו, כי הבקשה שהגישה הלשכה נופלת מחוץ לתחום מומחיותה וסמכותה של הלשכה לפי החוק, וכל זאת לאחר הליך חפוז ולא תקין. העתק מן המכתב הועבר אל היועץ המשפטי לממשלה, דר׳ אביחי מנדלבליט.

 

לקריאת המכתב

 

חברי הלשכה שהעבירו את הפנייה ציינו שההחלטה שהתקבלה ב-10.2.2020 במועצה הארצית של הלשכה נתקבלה באמצעות בפנייה בהולה בוואטסאפ, עליה נדרשו 34 חברי המועצה להשיב תוך פחות מ-3 שעות. ההסבר שנשלח אל חברי המועצה היה כללי ולא פירט את נימוקי הבקשה, מלבד שישראל צפויה להחרים את ההליך ושפניית הלשכה נועדה למנוע מצב שעמדת הרשות הפלסטינית תיוותר ללא מענה. חרף התנגדויות שהשמיעו חלק מחברי המועצה להליך זה, עו״ד חימי העביר את הפנייה לבית הדין הבינלאומי הפלילי ב-14.2.2020.

 

במכתב הודגש כי הלשכה מבקשת להביע את עמדתה בסוגיה שעיקרה סביב השאלה אם פלסטין הינה ״מדינה״ לצורך בחינת סמכות בית הדין לדון באירועים המעלים חשש לפשעי מלחמה מצד מדינת ישראל. לשכת עורכי הדין מנועה לטענת הפונים לעסוק בנושא זה, שכן אינו נופל בתחום מומחיותו, ואף הינו בלתי חוקי משום שאינו נמנה עם הסמכויות שהוגדרו ללשכה בחוק לשכת עורכי הדין:

 

״הלשכה מבקשת להתערב בהליך במטרה למנוע מבית הדין לבחון את הארועים המעלים חשש כבד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות תוך חיזוק החסינות המוענקת לרשויות המדינה – פעולה שכל כולה מנוגדת לעקרון השמירה על זכויות האדם וכיבודן. על כן התערבות הלשכה מנוגדת לסמכויות שהוענקה לה מכוח חוק לשכת עורכי הדין.״

 

לטענת מחברי המכתב, העובדה שלשכת עורכי הדין מעולם לא הגישה את עמדתה בסוגיות הנוגעות לדיני כיבוש ותחולת המשפט הבינלאומי ההומניטארי, גם בהליכים הרבים שהתקיימו בפני בית המשפט העליון בישראל, מהווה עדות לשיקולים זרים ופוליטיים הנחו את המועצה בהגשת הבקשה:

 

״...כאשר מבקשת הלשכה כעת להצטרף להליך בינלאומי כשהיא מעולם לא הביעה עמדה, גם לא בתור "ידיד בית משפט" בנושא זה במישור המקומי, היא אינה יכולה להתיימר ולהציג את עצמה כבעלת מומחיות מקצועית מיוחדת במישור הבינלאומי ואין כל ספק שהיא עושה זאת רק כדי לתמוך בעמדה פוליטית של הממשלה. הבעת עמדה כזו בנושא שאין ללשכה מומחיות רק מחזקת את החשש כי בקשת הלשכה אל בית הדין מונעת משיקולים זרים גרידא. לא במקרה כי עיון בבקשת "ידיד בית המשפט" שהוגשה על ידי הלשכה לבית הדין מעידה בבירור כי מטרת בקשת הלשכה היא אך ורק לייצג בעקיפין את עמדת הממשלה בישראל בסוגייה הנ"ל וזאת לאור ההחרמה של ממשלת ישראל להליך בפני בית הדין.״

 

לאור כל הטיעונים שפורטו במכתב, דרשו החתומים עליו למשוך את הבקשה שהוגשה לבית הדין הבינלאומי בהאג ולכל היותר לא להגיש חוות דעת מטעם הלשכה אל בית הדין.

 

עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל סייע בהכנת המכתב.