עדאלה למנהלי בתי החולים: היחס לאסירים שובתי הרעב בבתי החולים אכזרי

עורכת הדין סאוסן זהר ציינה בפנייה כי 'קשירתם של שובתי הרעב והגבלת גישתם לשירותים גורמים לחוסר נוחות וסבל רב המלווים בתחושת השפלה כבדה ומחמירה
מרכז עדאלה פנה במכתב דחוף למנהלי בתי החולים ולשרת הבריאות בדרישה להפסיק את נוהל קשירת ידיהם ורגליהם של עשרות אסירים שובתי רעב המאושפזים בבתי החולים. שובתי הרעב קשורים בידיהם ורגליהם למיטות 24 שעות ביממה כל תקופת האשפוז, דבר המונע מהם תנועות בסיסיות ומחמיר את מצבם הרפואי, הרעוע ממילא.  בנוסף, דרש עדאלה להפסיק את ההגבלות החמורות על גישתם של האסירים המאושפזים לתאי השירותים, במיוחד בשעות הלילה, בתואנה כי אין מספיק סוהרים ללוות אותם לשירותים בשעות אלה. 

עורכת הדין סאוסן זהר ציינה בפנייה כי "קשירתם של שובתי הרעב והגבלת גישתם לשירותים גורמים לחוסר נוחות וסבל רב המלווים בתחושת השפלה כבדה ומחמירה את הנזקים הבריאותיים הנגרמים לגופם ותורמות לסיבוכים רפואיים חמורים נוספים בגופם של העצורים ומהווים פגיעה בזכויותיהם החוקתיות של אסירים אלה לבריאות, לשלמות הגוף ולכבוד". 

עוד הודגש במכתב כי היותו של האדם המאושפז אסיר, אינה צריכה לגרוע כהוא זה מחובתו של בית החולים ושל שירות בתי הסוהר לדאוג שזכויותיו יכובדו. חוק זכויות החולה קובע כי "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש". 

עורכת הדין זהר הוסיפה כי כבילה רצופה של 24 ימים, כאשר העצורים ממילא ממוטטים נפשית ופיזית עקב שביתת הרעב, נועדה אך ורק על מנת להעניש את העצורים בגין שביתת הרעב בה פתחו ואשר השלטונות מנסים לטרפד. 

"טיפול רפואי" בנסיבות אלו הינו מנוגד לחובתו האתית והרפואית של בית החולים לשמור על כבודו וזכויותיו של המטופל הנגזרת מחוק זכויות החולה, ומכללי האתיקה הרפואית שנקבעו על ידי ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA), האוסרים על עובדי המוסדות הרפואיים ליטול חלק בכל סוג של טיפול בו ננקטים אמצעים ענישתיים, אכזריים ומשפילים כנגד המטופלים. בנוסף לכך, גם הצהרת האו''ם בדבר עקרונות של אתיקה רפואית משנת 1982 אוסרת על הצוותים הרפואיים לשתף פעולה, אקטיבי או פסיבי, בטיפול משפיל ובלתי אנושי באנשים הנמצאים תחת אחריותם.  

היחס המוענק לעצורים בבתי החולים מהווה אם כן יחס אכזרי, משפיל  ובלתי אנושי, וכל זאת על מנת להענישם.  בתור שכזה, היחס לעצורים הוא יחס של "עינויים" בלתי חוקיים. יחס זה עומד בניגוד לאמנה הבינלאומית נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים, שישראל צד לה. 

 לקריאה: שירות בתי הסוהר מונע מעורכי דין להיפגש עם אסירים שובתי רעב