עדאלה ופורום דו קיום בנגב דורשים הקמת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בדרום

למרות שיעורי האבטלה והעוני הגבוהים במדינה, דורשי העבודה מיישובים אלה מופנים לערים הנמצאות לעיתים במרחק של שעת נסיעה בתחבורה ציבורית; נתוני שירות התעסוקה מלמדים על חזרה איטית לתעסוקה של בדואים שהצטרפו למעגל האבטלה במהלך תקופת הקורונה.

ב- 5.5.2021, פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ ואל מנכ"ל משרדו בדרישה להקים לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים בנגב. הפנייה שהועברה בשם תושבי חורה, כסייפה, לקיה, שגב-שלום, ערערה בנגב ותל שבע, ובשם פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, לנוכח שיעורי אבטלה ועוני קיצוניים ביישובים אלה שהם הגבוהים במדינה, ובעקבות נתונים המעידים על חזרה איטית במיוחד לתעסוקה בקרב אוכלוסייה זו במשך תקופת משבר הקורונה.

 

לקריאת המכתב

 

חרף הנתונים הקשים שהובאו בפניית הארגונים, על פיהם שיעורי האבטלה ביישובים המדוברים המדורגים כולם באשכול חברתי כלכלי הנמוך ביותר, נעים בין 20-36%, לא פועלת בהם אף לשכת תעסוקה. מאחר שיישובים אלה, המונים יחדיו למעלה ממאה אלף תושבים, סובלים בין היתר גם משירותי תחבורה ציבורית לקויים, זמן הנסיעה אל לשכות תעסוקה המשרתות אותן יכול להגיע עד לשעה.

יצוין כי נתונים אלה אינם כוללם את אוכלוסיות הכפרים הרבים האחרים (מוכרים ולא מוכרים), בהם בעיית האבטלה חמורה אף יותר ודורשי העבודה בהם מופנים גם הם ללשכות תעסוקה בערים המדוברות. במועצה האזורית אל-קסום למשל, שמספקת בין היתר שירותים לחלק מהכפרים הלא מוכרים שיעורי האבטלה מגיעים עד ל- 60% מאוכלוסייתה.

 

במכתב שהועבר באמצעות עו"ד נארימאן שחאדה זועבי ממרכז עדאלה, נטען כי העדר לשכות תעסוקה מהווה חסם משמעותי בפני השתלבות בשוק העבודה, ומלמדת על אפלייה כלפי האוכלוסייה הבדואית בדרום. אפלייה זו באה לידי ביטוי בכך שהוקמו לשכות תעסוקה ביישובים קטנים יותר ובעלי שיעורי אבטלה נמוכים יותר שבהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית. כך למשל פועלת לשכת תעסוקה בירוחם, בה מתגוררים 5,600 תושבים ושיעור האבטלה בה עומד על 9.5%. זאת, בעוד שביישוב ערערה בנגב אשר נמצא במרחק זהה מהעיר דימונה שאל לשכת התעסוקה שלה מופנים תושביה, מתגוררים קרוב ל- 19,000 איש ואחוז האבטלה בו עומד על יותר מ- 30%. מרכז עדאלה ביקש אפוא, כי לצד דרישתו לפעול להקמת לשכות תעסוקה ביישובים הבדואים, יעביר משרד הכלכלה עותק של הקריטריונים המנחים אותה בבחינת הקמת לשכות אלה.

 

אל פניית עדאלה השיב לראשונה מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור ביום 26.7.2021 לאחר שהוקמה הממשלה ה-36 בה התמנתה אורנה ברביבאי לשרת הכלכלה. בתגובתו, גראור ציין כי שירות התעסוקה החליט "לערוך בדיקה מעמיקה בסיוע של חברת יעוץ", לבחינת הבקשות שהגיעו אליו בנושא. כמו כן, פירט שירות התעסוקה בתשובתו, שורה של קירטריונים שלהם יינתן משקל, כגון כמות דורשי העבודה, מדד חברתי-כלכלי של היישוב, זמן מסע בתחבורה ציבורית ועוד, ואולם לא פירט לגבי תבחינים מדוייקים למתן ניקוד ומשקלם בקבלת ההחלטה וכן פירט שישנם שיקולים נוספים שילקחו בחשבון.

 

לקריאת תגובת שירות התעסוקה

 

לנוכח הכלליות שבתגובה ביקש מרכז עדאלה ב-28.7.2021 לקבל לידיו פירוט של הניקוד שניתן ליישובים בקריטריונים שצויינו, וכן לדעת מה לוח הזמנים הצפוי להשלמת הליך גיבוש ההמלצות, קבלת החלטות, והקמת הלשכות בפועל. לאחר תזכורת שנשלחה למשרד הכלכלה ב-18.10.2021, השיבה לשכת השרה כי המלצות שירות התעסוקה הועברו אליו לעיון, וכי "צפוי להתקיים דיון בשבועות הקרובים בנושא".