עדאלה: הנטיעות "לשמירה על הקרקע" בנגב אינן חוקיות

בדרישה שנשלחה אל רשות מקרקעי ישראל, שר השיכון והיועץ המשפטי לממשלה נטען כי הנטיעות שמבוצעות באמצעות קק"ל, נעשות בהיעדר סמכות ובניגוד לדיני המקרקעין; החלטות הוועדה הבין משרדית בנושא זה, מתקבלות בחוסר שקיפות תוך פגיעה בזכות להליך הוגן ובזכות לקניין של התובעים לבעלות על הקרקע.

היום, 27.1.2021 פנה עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, אל ראש רשות מקרקעי ישראל יעקב קוינט, שר השיכון זאב אלקין ואל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה להפסיק את הנטיעות המתבצעות בצפון הנגב לשם "שמירה על הקרקע מפני פולשים". במכתב שהועבר גם אל מנהל "החטיבה לשמירה על הקרקע" ישראל סקופ ואל מנהל מרחב הדרום בחטיבה אילן ישורון, נטען כי פרקטיקת הנטיעות שמבוצעת על ידי קק"ל, ושגררה בשבועות האחרונים הפגנות מחאה ביישוב סעווה, אינה חוקית ועל כן יש להורות על הפסקתה לאלתר.

 

לקריאת המכתב

 

המכתב שהועבר באמצעות עו"ד מאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה, מתבסס בין היתר על תשובת רמ"י מחודש יוני 2020 לפנייה קודמת שעסקה בנטיעות שהתקיימו באזור הכפר ח'רבת אל-ואטן. בתגובת רמ"י בשעתה, נטען כי הנטיעות המתבצעות מזה למעלה משלושים שנה הן פעולות "חקלאיות, זמניות והפיכות", וכי נטיעות אלה הנעשות באמצעות קק"ל, מתבצעות על קרקע מדינה, מתוקף סמכותה לקדם בה את השימוש החקלאי "לרווחת כלל הציבור". עוד צורפו לפנייה התכתבויות בין עדאלה למינהל מקרקעי ישראל ומחלקת הבג"צים בפרקליטות, מהשנים 2010-2012  לפיו מטרת הנטיעות המוצהרת היא תפיסת חזקה על השטח ומניעת "פלישה".

 

בפניית עדאלה הנוכחית, נטען שהנטיעות מבוצעות בהעדר סמכות ותוך עקיפת ההסדרים החוקים שנועדו להתמודד עם "פלישות" ככל שישנן. זאת ועוד, נטיעות אלה נעשות לא פעם בקרקעות שהם עדיין בהליכי הסדר ואשר הבעלות עליהם לא הוכרעה. בהחלטותיהם, הוועדה הבין משרדית קובעת כי המשתמשים בקרקע הם פולשים, וזו החלטה שיפוטית שאינה בסמכות המנהל.

 

נוסף על כך, מרכז עדאלה טוען כי נטיעות אלה נעשו בניגוד לחוק, משום שלא מדובר ב"נטיעות חקלאיות" אלא בייעור המחייב הסדרה תכנונית והיתרים. בעדאלה מצביעים כי טענה זו אינו אלא פיקציה שנועדה לייצר מסגרת משפטית שתאפשר לעקוף את דרישות חוקי התכנון. כך למשל, אפילו סוג העצים שלטענת רמ"י משמשים לצורך חקלאי "הפיך" , מופיעים גם במגדיר העצים של יערות קק"ל.

 

עוד נטען בפנייה, כי ההחלטות של הוועדה הבין משרדית העוסקת בנטיעות אלה, שהוקמה בעקבות עתירת החברה להגנת הטבע לבג"ץ ("ועדת סקופ"), מתקבלות בהיעדר שקיפות. היות שאין מידע זמין אודות חברי הוועדה, המנדט שלה, סדר היום ואף החלטותיה. בשל כך, אין לאנשים אשר עשויים להיפגע מהקביעות שלה, אפשרות להתנגד או להביע את עמדתם על ההחלטות שהוועדה מקבלת. התנהלות זו במחשכים, המנוגדת לכל עקרונות המינהל התקין, פוגעת בזכות להליך הוגן ובזכות לקניין של התושבים הבדואים התובעים את בעלותם על קרקעות שבהן מתבצעות הנטיעות. על כן, בנוסף לביטול הפעולה הבלתי חוקית של הנטיעות, דרש מרכז עדאלה לקבל לידיו את כל החלטות ועדת התיאום, והפרוטוקולים של הדיונים, וכן לפרסם לציבור גם את כל פעולותיה העתידיות.

 

עו"ד מאיסאנה מוראני ממרכז עדאלה מסרה:

 

"הייעור בנגב באמצעות קק"ל משמש כלי בידי רשות מקרקעי ישראל להמשך הנישול של התושבים הבדואים מאדמתם ויצירת תנאי חיים בלתי נסבלים. הפרקטיקה של נטיעת יערות לשם מניעת הפלסטינים לחזור לבתיהם אינה חדשה והרבה מיערות של קק"ל ניטעו מעל לכפרים העקורים בנכבה וחלק אחר על אדמות כפרים לא מוכרים בנגב. לא פעם, התירוץ של נטיעת יער או הקמת שמורת טבע שימש להגבלת אפשרויות הפיתוח של יישובים ערבים ו"שמירת" הקרקע להקמת יישובים יהודים לאחר מכן. הניסיון לטעון כי מדובר הפעם בנטיעות חקלאיות ולא ייעור אינו אלא התחכמות שנועדה לאפשר למנהל לנצל "פרצה" חוקית ולפעול ללא כל ביקורת וללא פומביות."