עדאלה הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק האזרחות

ההכרזה הגלויה על תכליתו הדמוגרפית הכתובה במפורש בחוק, אינה מאפשרת עוד לדעת העותרים להמשיך להישען על טיעונים ביטחוניים בלתי מבוססים. עדאלה: חוק איסור איחוד משפחות פלסטיניות הוא אחד החוקים הגזעניים בעולם כולו, אפילו בדרום אפריקה של משטר האפרטהייד בית המשפט העליון ביטל הוראה דומה.

הבוקר (13.3) הגיש מרכז עדאלה עתירה לבג"ץ נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 שעבר ביום חמישי (10.3) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. העותרים, עמם נמנים משפחות נפגעות מדיניות איסור איחוד משפחות המתמשכת של ישראל, דורשים להביא לבטלותו המלאה של החוק, בהיותו גזעני, פוגע בזכויות יסוד חוקתיות ומנוגד למשפט הבינלאומי.

 

בג"ץ 1777/22 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שרת הפנים 
לקריאת העתירה

 

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עדי מנסור, רביע אגברייה וחסן ג'בארין ממרכז עדאלה, מצביעים העותרים, שכעת לא נותר כל ספק כי תכליתו העיקרית של החוק היא דמוגרפית-אידיאולוגית, כפי שכבר נטען בעתירות הקודמות של עדאלה. זאת, במיוחד לנוכח סעיף מטרה שהוסף לחוק במתכונתו הנוכחית. הדברים מקבלים חיזוק גם מהסעיף החדש הקובע מכסות של בקשות שיידונו בוועדה ההומניטרית. שלילה זו של מי שיחרגו מן המכסה האמורה, מתבססת אך ורק על שיוכו האתני של המבקש, ללא בחינה פרטנית. בכך, בנוסף למטרה הדמוגרפית הפסולה, החוק דוחה את הרציונל של המשפט החוקתי לפיו לא פוגעים בחירותו, כבודו וזכותו לשוויון של אדם על בסיס שיוכו הקולקטיבי האתני.

 

מעבר לכך, נטען בעתירה כי הצידוקים הביטחוניים שהושמעו במהלך דיוני הכנת החוק בוועדת החוץ והביטחון, מעידים אף הם על תכלית דמוגרפית פסולה; יוזמי החוק נשענו על קביעות לפיהן "הצאצאים" של הורה ממוצא פלסטיני מהווים סיכון, תוך שהם נשענים על הדוקטרינה האסורה של "נתיני אויב". דוקטרינה זו חלה עד למלחמת העולם השנייה והניחה כי במצב של סכסוך בין עמים, כל צד הוא עוין לצד השני וכל "העם" על כל פרטיו וחלקיו שותף בדרך זו או אחרת למאמצי הלחימה. לכן אין צורך לערוך בדיקה אינדיבידואלית לאדם השייך לאויב, כי העיקר הוא עצם שיוכו הלאומי

 

הוראת שעה זו לדעת העותרים, היא אחד החוקים הגזעניים ביותר בעולם כולו.


מתוך העתירה:

"נשוא עתירה זו הוא לא רק החוק הגזעני ביותר בספר החוקים הישראלי אלא שאין אף מדינה בעולם שפוגעת במעמד האזרחות או התושבות של אזרחיה או תושביה, שהליבה שלה היא הקמת משפחה, על רקע שיוך אתנו-לאומי. אין אף מדינה בעולם שמגבילה את זכותם של אזרחיה או תושביה לקיים חיי משפחה עם בני או בנות זוג הנמנים עם בני ובנות עמם או אומתם. אף בית המשפט בדרום אפריקה ביטל בשנת 1980, בפסק דין תקדימי, את ההוראה האוסרת על איחוד משפחות ממוצא שחור באזורים שחיים בהם לבנים והוא נימק, בין היתר, כי האפרטהייד מעולם לא התכוון לפגוע בחיי המשפחה."

 

החידושים החוזרים והנשנים של הוראות השעה האוסרות איחוד משפחות, וכן החקיקה הנוכחית הכוללת הוראות חדשות, מלמדים לדעת מרכז עדאלה, כי מדובר הלכה למעשה בחקיקה קבועה. רוב השופטים בשני פסקי הדין הקודמים בעניין, נתנו משקל רציני לזמניותו של החוק כדי לבסס את היותו מידתי.

 

נוסף על כך, הפגיעה במעמד האזרחות היא בלתי חוקתית, שכן היא מהווה שינוי בזכויות יסוד באמצעות חוק רגיל. כמו כן, חיי המשפחה הם הליבה של מעמד האזרחות לפי המשפט הבינלאומי ועל כן העתירה גם מפרטת את הביקורת הרבה שהושמעה על ידי גופים בינלאומיים נגד החוק.

 

בשל כל האמור, דרשו העותרים כי יוצא צו על תנאי המורה לשרת הפנים ולכנסת לנמק מדוע לא יבוטל החוק, וכן ביקשו צו ביניים המורה על עיכוב כניסתו לתוקף של חוק.

 

ממרכז עדאלה נמסר:

"לראשונה נכתב שחור על גבי לבן בחוק, כי האיסור על איחוד משפחות פלסטיניות בישראל נועד לשרת את אופייה היהודי של המדינה. המחוקקים עצמם העידו כי ראו לנכון לעשות זאת, לאור העקרונות של חוק הלאום, שכבר הצבענו בעתירתנו נגדו שהוא בעל מאפיינים מובהקים של אפרטהייד. כעת יצטרכו שופטי בג"ץ להכריע אם בכוונתם להמשיך לאפשר לישראל להפעיל באורח גזעני שני מסלולי אזרחות נפרדים, המתבססים על שיוך לאומי ואתני, באמתלה נצחית של זמניות."