עדאלה: כל עוד ההפליה נגד האזרחים הערבים ממשיכה, מימדי העוני יעמיקו עוד יותר

הביטוח הלאומי פרסם במסגרת "דוח העוני השנתי" נתונים שגויים ביחס לממדי העוני בקרב החברה הערבית בישראל; דוח העוני של הביטוח הלאומי אינו כולל את האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב

הביטוח הלאומי פרסם במסגרת "דוח העוני השנתי" נתונים שגויים ביחס לממדי העוני בקרב החברה הערבית בישראל. כך נחשף בדוח תגובה מטעם מרכז עדאלה לדוח שפרסם הביטוח הלאומי. בדוח הביטוח לאומי נטען כי תחולת העוני בחברה הערבית עלתה בין 2013 ל- 2014 בשיעור של כ- 1%, אולם בפועל העלייה היא חריפה הרבה יותר, בהיקף של למעלה מ- 5%. יתרה מזו: דוח העוני של הביטוח הלאומי אינו כולל את האוכלוסייה הערבית-בדואית בנגב, אשר ממדי העוני בקרבה אף חמורים יותר. משכך, טוען מרכז עדאלה כי דוח העוני שפרסם הביטוח הלאומי אינו מהימן בכל הנוגע להיקף העוני בקרב הערבים בישראל.

 

מוחמד זידאני, חוקר כלכלי בעדאלה, ועו"ד מונא חדאד, טוענים בדוח כי  "שיעורי העוני הגבוהים בקרב האזרחים הערבים, אינם רק תוצאה של מדיניות ממשלתית ארצית המאופיינת במחדלים למיגור תופעת העוני, אלא שבאשר לאזרחים הערבים, קיים קשר הדוק בין מדיניות ההפליה הממוסדת נגדם לבין העלייה ההולכת ומחמירה בתחולת העוני". מחברי הדו"ח התייחסו לארבעה תחומים אשר מהווים גורמים משמעותיים בתחולת העוני החמורה בחברה הערבית: תשלומי העברה ומיסים, מענקי איזון, תעסוקה וחינוך.

 

תשלומי העברה ומיסים: השפעתם של תשלומי העברה כגון דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וזקנה ועוד, בהוצאת משפחות ערביות מחוץ למעגל העוני הינם מצומצמים ביותר בהשוואה להשפעתם על משפחות יהודיות עניות. לפי דוח עדאלה, תשלומי ההעברה והמסים הורידו את תחולת העוני בקרב המשפחות היהודיות ב- 45.2% בעוד שבקרב המשפחות הערביות תחולת העוני ירדה רק ב- 8%. בדוח עדאלה צוין כי אחד הגורמים המשמעותיים לכך הוא שבקרב החברה הערבית חומרת העוני עמוקה יותר, ולכן סכומי התמיכה מוציאים פחות משפחות ממעגל העוני.

 

מענקי איזון ממשרד הפנים לשלטון מקומי: מענקי האיזון שמעביר משרד הפנים לרשויות מקומיות ערביות אינם נותנים מענה הולם לבעיית העוני החמורה בחברה הערבית. ממחקר שערך מרכז עדאלה עולה כי בעוד ש- 53% מהמשפחות הערביות הינן עניות, ובעוד ש- 73% מהרשויות המקומיות הערביות ממוקמות באשכולות החברתיים כלכליים 1-3, חלקן במענקי איזון משרד הפנים עומד על 37% בלבד. מחברי הדוח ציינו כי במסגרת הליכים משפטיים שמרכז עדאלה ניהל בעבר הוכח כי מענקי האיזון בין רשויות מקומיות מפלים לרעה את היישובים הערביים.

 

תעסוקה: שוק התעסוקה הינו אחד הגורמים העיקריים לאפשרות לצאת ממעגל העוני. אולם גם בתחום זה, נקבע בדוח עדאלה, קיים קשר ישיר בין האפליה נגד האזרחים הערבים להיקפי העוני החמורים מהם סובל הציבור הערבי. בדוח עדאלה הובאו נתונים בנוגע לתעסוקת נשים ערביות, שיעורי העסקת עובדים ערבים בשירות המדינה, אפליה בקבלה למקומות עבודה ושיעורי אבטלה, אשר מוכיחים כי ההפליה בתחום התעסוקה פוגעת באופן ישיר בסיכוי של משפחות ערביות להיחלץ ממעגל העוני.

 

חינוך: בדוח עדאלה צוין כי "קיים קשר חזק בין השכלה לבין יכולת ההשתכרות של הפרט וסיכויי ההימצאות בעוני", אולם, הן מבחינת הקצאת תקציבים ממשרד, והן מבחינת רמת הצפיפות בכיתות, בתי ספר ערבים סובלים מאפליה. כך, תלמידים יהודים מרקע כלכלי חלש אשר לומדים בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, ותיכוניים, מקבלים תקציבים גבוהים ב- 23%, 48%, ו- 67% (בהתאמה) בהשוואה לתלמידים ערבים הלומדים באותם בתי הספר. באשר לצפיפות בכיתות, נקבע בדוח עדאלה כי המחסור החמור בכיתות לימוד מוביל לפגיעה באיכות הלימוד.

 

 בסיכום הדוח מציינים מחבריו כי שנת 2014 הראתה החמרה ניכרת במצבן של המשפחות הערביות, וקובעים כי אפלייתם הממוסדת של הפלסטינים אזרחי ישראל הינה גורם מכריע בהנצחתו של העוני בקרבם, והותרת מעל לחצי מהמשפחות הערביות מתחת לקו העוני.

מסמכים קשורים: