ללא שינויים עקרוניים: אזרחים ערבים יורשו להשתתף במכרזים לרכישת קרקע שבבעלות קק"ל

הארגונים העותרים הציגו את הסתייגויותיהם מההסדר החדש אשר נחתם בין מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל

בעקבות הצהרת היועץ המשפטי לממשלה לבג"ץ לפיה אזרחים ערבים יוכלו להשתתף בכל המכרזים לרכישת קרקעות אשר בבעלות קק"ל, הצהרה שבאה בתגובה לעתירתם של מספר ארגוני זכויות אדם, הארגונים העותרים משכו ביום 27.1.16 את עתירותיהם. הארגונים עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, הקליניקה לזכויות אדם באונ' תל אביב ומרכז מוסווא הגישו עתירות לפני כ- 12 שנים, במהלך שנת 2004, נגד קרן קיימת לישראל, מנהל מקרקעי ישראל ומשרד האוצר. הארגונים דרשו בעתירתם לחדול מהמדיניות לפיה אדמות קק"ל משווקות ליהודים בלבד. יותר מ- 2.5 מיליון דונם נמצאים בבעלות קק"ל, שהם כ- 13% משטח המדינה.
 

משיכת העתירה באה בעקבות הודעה של המדינה לבג"ץ כי הסכם בין מנהל מקרקעי ישראל לקק"ל נכנס לתוקף. המדינה טוענת כי הסכם חדש זה נותן פתרון לבעיה שהעלתה העתירה. לפי ההסכם החדש, הסדרים פרוצדורליים שבין מנהל מקרקעי ישראל לקק"ל יאפשרו לאזרחים ערבים להשתתף במכרזים לרכישת קרקעות. יחד עם זאת, בהסכם נקבע כי בכל מקרה שאזרחים ערבים יזכו במכרז לרכישת קרקעות שבשליטת קק"ל, המדינה תעביר באופן פרטני קרקעות לקק"ל בתמורה לכך.
 

למרות הביקורת הנוקבת נגד ההסכם, עורכי הדין סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, רג'ד ג'ראייסי מהאגודה לזכויות האזרח, הישאם שבאיטה מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב ומרכז מוסווא, מדגישים כי ההסדר מספק פתרון מסוים ומענה לדרישה הבסיסית אשר הועלתה בעתירה- לאפשר לאזרחים ערבים לגשת למכרזים לרכישת קרקעות ברוב השטחים המוצעים למכירה. אולם ההסכם לא פותר את הבעיה היסודית  והעקרונית של אפליה גזענית, שנובעת מהקשר המוסדי שבין המדינה לקק"ל. העותרים הדגישו כי הם יבחנו אפשרות לפעילות משפטית כנגד ההסכם שנחתם בין המדינה לקק"ל.
 

בתגובתם לבג"ץ, הארגונים העותרים הציגו את הסתייגויותיהם מההסדר החדש אשר נחתם בין מנהל מקרקעי ישראל וקק"ל. הארגונים ציינו כי ההסכם רצוף בסתירות פנימיות, וזאת מפני שהוא מבוסס על העיקרון המפלה של קק"ל למכור קרקעות ליהודים בלבד. כתוצאה מכך, מנהל מקרקעי ישראל תמשיך לנהל את האדמות הנדונות לטובת הציבור היהודי בלבד.

חוקים מפלים קשורים: