בג"ץ הורה על ביטול חוק ההסדרה

ברוב של שמונה נגד אחד קיבל בית המשפט העליון את העתירה שהגיש מרכז עדאלה נגד החוק וקבע כי הוא פוגע באופן לא חוקתי בזכות לשוויון ובזכות לקניין של פלסטינים בשטחים הכבושים.

ב-9.6.2020, קיבל בג"ץ את העתירה שהגיש מרכז עדאלה יחד עם מרכז ירושלים לזכויות אדם בשם 17 רשויות פלסטיניות בגדה המערבית ובשם מרכז אלמיזאן, נגד חוק החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז-2017 ("חוק ההסדרה"). החוק קובע מנגנון להכשרה בדיעבד בניית התנחלויות על קרקע פלסטינית פרטית בגדה המערבית שנעשתה ב"תום לב" או בהסכמת המדינה.

 

בעתירה שהוגשה ב-2017 ע"י עורכות הדין סוהאד בשארה ומאיסאנא מוראני ממרכז עדאלה ועו"ד סולימאן שאהין ממרכז ירושלים לזכויות אדם, נטען כי החוק מנוגד למשפט הבינלאומי ההומניטארי בהיותו מחיל חוק ישראלי על שטח המוגדר כמוחזק בתפיסה לוחמתית, ותכליתו המוצהרת היא העדפת אינטרסים של קבוצה אחת על בסיס אתני ולכן הוא נופל בגדר האיסורים המוגדרים כפשעים. כמו כן נטען כי החוק פוגע בזכויות יסוד, בהם הזכות לשוויון, לכבוד והזכות לקניין ועל כן אינו חוקתי.

 

לקריאת העתירה - בג"ץ 1308/17 עיריית סלואד נ. הכנסת

 

באופן חריג, את המדינה ייצג עו"ד פרטי, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה תמך בעמדת העותרים שדינו של החוק להתבטל תוך שטען לקיומם של אמצעים חלופיים ליישום תכליתו של החוק, שלדעתו יביאו לפגיעה פחותה בזכויות החוקתיות של בעלי הקרקע.

 

בפסק הדין קיבל בית המשפט ברוב של שמונה שופטים (חיות, מלצר, הנדל, פוגלמן, עמית, ברק-ארז, מזוז וברון), את הטענות על היותו של חוק ההסדרה בלתי מידתי ועל כן בלתי חוקתי והורה על בטלותו תוך כדי ציון כי "חוק ההסדרה עומד בסתירה לעיקרון הריבונות הטריטוריאלית והוא חריג בנוף דברי החקיקה הישראלים מאחר שהכנסת קבעה בו בחקיקה ראשית הסדרים שיחולו על פלסטינים תושבי האזור ועל מקרקעין המצויים באזור". השופט סולברג טען בדעת מיעוט כי ניתן להסתפק רק בתיקונו. עוד הבהיר בית המשפט בדעת הרוב כי "סוגיית סמכותה של הכנסת לחוקק חוקים אשר להם תחולה ישירה באזור, כמו גם שאלת כפיפותה של הכנסת בחקיקה מעין זו לכללי המשפט הבינלאומי החלים בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית, מעוררות קשיים לא מבוטלים ואינן נקיות מספקות" (פסקה 32 לפסק הדין).

 

על אף זאת ובאופן מדאיג, בית המשפט קבע, בהפנותו לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי ברמת העקרון קיימים "אמצעים חלופיים המוסדרים בדין החל באזור" שיש בהם כדי לקיים את תכליות החוק היכן שמדובר במתנחלים שפעלו "בתום לב" ובעידוד הרשויות. אמצעים אלה כוללים את דיני ההתיישנות, עקרון תום הלב, ובנייה ונטיעה במקרקעי הזולת.

 

לקריאת ההחלטה

 

הודעות קודמות לעיתונות

עדאלה ליועמ״ש: סעיף הסיפוח בהסכם הקואליציוני אינו חוקי וסותר את עמדתך בנוגע לסמכות בית הדין הפלילי בהאג 23.4.2020

ממשלת ישראל: מותר לכנסת לחוקק בכל מקום בעולם 19.8.2018

עדאלה: על היועמ"ש לבטל את חוות דעתו המכשירה הפקעת קרקעות פלסטיניות פרטיות בשטחים הכבושים 21.2.2018

בג"ץ: על המדינה להסביר מדוע לא לבטל את חוק ההסדרה משום היותו בלתי חוקתי 5.12.2017

תגובת העותרים נגד חוק ההסדרה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לבג"ץ 25.11.2017

עדאלה: תגובת ממשלת ישראל לעתירה נגד חוק ההסדרה מלמדת על סיפוח בפועל של התנחלויות 23.8.2017

היועמ"ש מנדלבליט הגיש בקשה למתן צו ביניים בעתירה נגד חוק ההסדרה 8.8.2017

עדאלה ליועמ"ש מנדלבליט: עליך לבטל "הכשרת" התנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית 4.7.2017

עדאלה עתר לבג"ץ בשם 17 רשויות מקומיות פלסטיניות נגד חוק ההסדרה 8.2.2017

תגובת מרכז עדאלה לאישורו של "חוק ההסדרה" 7.2.2017

תגובת מרכז עדאלה ל"חוק ההסדרה" 17.11.2016

עדאלה פנה ליועמ"ש מנדלבליט בדרישה כי יתנגד ל"חוק ההסדרה" 25.7.2020