בית המשפט העליון אישר את תיקון החוק המאפשר שלילת אזרחות

פסק הדין קבע כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר לפיו שר הפנים רשאי באישור בית המשפט לשלול אזרחות ממי שהורשע בעבירה שיש בה "הפרת אמונים" למדינת ישראל. וזאת, גם אם כתוצאה משלילת אזרחותו הוא נותר חסר אזרחות כלשהי. עדאלה והאגודה לזכויות האזרח: " החלטה מסוכנת ה סוללת את הדרך לשימוש בכלי פסול המנוגד לעקרונות המשפט הבינלאומי".

ב-21.7.2022, קיבל בית המשפט העליון את הערעור שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל  נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מ-2017 שאישר את בקשת שר הפנים לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד, פלסטיני אזרח ישראל מאום אל-פחם. ואולם, בית המשפט אישר את חוקתיותו של התיקון לחוק האזרחות משנת 2008, המסמיך את שר הפנים, באישור בית המשפט המחוזי, לשלול אזרחות ממורשעים בעבירות שיש בהן משום הפרת אמונים למדינת ישראל. בערעור שהוגש באמצעות עו"ד סאוסן זהר ממרכז עדאלה, ועו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי החוק מעניק סמכות קיצונית ועמומה שמאפשרת להותיר אדם ללא כל אזרחות, וזאת בניגוד לעקרונות של המשפט הבינלאומי. כמו כן, נטען כי ההיסטוריה החקיקתית של התיקון, כמו גם הנסיונות ליישמו מלמדים כי הוא יועד לפגוע באזרחים ערבים באורח סלקטיבי ומפלה.

 

עע"מ 8277/17 עלאא זיוד נ' שר הפנים

לקריאת פסק הדין

לקריאת תקציר  פסק הדין

 

בפסק הדין שניתן על ידי הרכב מורחב של שבעה שופטים, נקבע כי לא נפל פגם חוקתי בהסדר המאפשר לשלול את אזרחותו של מי שביצע מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, כגון: מעשה טרור; מעשה המהווה בגידה או ריגול חמור; או רכישת אזרחות של זכות לישיבת קבע במדינה עוינת או בשטח עוין. זאת, גם אם כתוצאה משלילת אזרחותו הוא נותר חסר אזרחות כלשהי, ובלבד שבמקרה כזה תפורש חובתו של שר הפנים ליתן לאותו אדם "רישיון לישיבה בישראל". עוד צויין בפסק הדין כי האפשרות לבטל את אזרחותו של אדם שאינו מחזיק באזרחות אחרת והותרתו חסר אזרחות אמנם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות שונות במשפט הבינלאומי, אך קבע כי: "אין די בטענה כי ההסדר נושא הערעורים דנן חורג מהמשפט הבינלאומי ומהסדרים דומים במדינות אחרות, כדי להוכיח כי נפל בו פגם חוקתי".

 

בית המשפט העליון דחה גם את טענת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לפיה חוק זה מיושם באופן סלקטיבי ומפלה אך ורק כלפי פלסטינים אזרחי ישראל. על אף שמשרד הפנים הציג לבית המשפט נתונים לפיהם ב-31 המקרים שבהם נשקלה הגשת בקשה לביטול אזרחות לא נכלל מקרה של אזרח, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציינה בפסק דינה, כי מאחר שרק 3 בקשות לשלילת אזרחות הוגשו על ידי שר הפנים לאישור בתי המשפט בישראל, אין די להצביע על דפוס של אפליה. זאת גם חרף טענת הארגונים על אירועים חמורים בהם אזרחים יהודים תקפו ישראלים פלסטינים בעקבות חקיקת חוק זה שלא הביאו לבקשות כלשהן לשלילת אזרחות.

 

מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח מסרו בתגובה:

"למרות שבמקרה שלפנינו לא נשללה אזרחותו של איש ולמרות שביהמ"ש העליון חיזק את העיקרון לפיו לא ניתן להשאיר אדם ללא מעמד, ההחלטה הזו מסוכנת משום שהיא סוללת את הדרך לשימוש בכלי פסול המנוגד לעקרונות המשפט הבינלאומי - לפיו לא הופכים אדם לחסר אזרחות. החלטה זו ניתנה על אף שפסק הדין עצמו מאשר כי אין הסדר כזה באף מדינה בעולם. הנסיון הנוכחי מלמד כי השימוש בכלי שהחוק מאפשר כדי לשלול אזרחות מופעל באופן מפלה אך ורק נגד אזרחים ערבים."

 

 

מסמכים בתיק:

עת"ם (חיפה) 57857-05-16 שר הפנים נ' עלאא זיוד

בקשה לביטול אזרחות, מאי 2016

דרישה לפרטים נוספים, יוני 2016

תשובה לדרישה לפרטים נוספים, אוקטובר 2016

כתב תשובה מטעם המשיב, דצמבר 2016

עיקרי טיעון מטעם שר הפנים, אפריל 2017

עיקרי טיעון מטעם המשיב, מאי 2017

הודעה מטעם שר הפנים, יולי 2017

תגובה מטעם המשיב, יולי 2017

פסק הדין, 6.8.2017

 

עע"מ 8277/17 עלאא זיוד נ' שר הפנים

ערעור, אוקטובר 2019

החלטה, 26.10.2017

הודעה משלימה מטעם שר הפנים, ספטמבר 2020

תגובה משלימה מטעם הכנסת, נובמבר 2020

הודעה משלימה מטעם שר הפנים, נובמבר 2020

פסק הדין, 21.7.2022 | תקציר פסק הדין

 

הודעות קודמות לעיתונות

בית המשפט העליון הורה לעכב את שלילת אזרחותו של עלאא זיוד 29.10.2017

תגובת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח להחלטת בית המשפט לאשר את הבקשה לשלילת אזרחותו של עלאא זיוד 8.8.2017

דיון בהתנגדות עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לשלילת אזרחותו של עלאא זיוד 29.5.2017

עדאלה והאגודה לזכויות האזרח לבית המשפט: בטל את סמכות שר הפנים ליזום שלילת אזרחות 29.12.2016

תגובת מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח להחלטת שר הפנים לשלול את אזרחותו של עלאא זיוד 7.6.2016

מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח: ביטול אזרחותו של עלאא זיוד הינו בלתי-חוקתי 3.4.2016