עדאלה הגיש לבית המשפט העליון תגובות וערעורים נגד הפסילות של המפלגות הערביות, ח"כ כסיף וסמי אבו שחאדה
מרכז עדאלה הגיש לבית המשפט העליון ערעורים נגד החלטותיה של וועדת הבחירות המרכזית לפסול את המפלגות רע"ם והרשימה המשותפת, ותגובות נגד ההחלטות לפסול את חה"כ עופר כסיף ויו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. בסיכום יום הדיונים בכנסת, אמר מנכ"ל עדאלה, עו"ד דר' חסן ג'בארין כי "אם רוצים ללמוד על תורת הגזענות, ילמדו על היום הזה. הבקשות הוגשו נגד כל נציגי המיעוט הערבי בישראל, נגד כל נציגי המיעוט הלאומי. בין אם מדובר באנשים דתיים, קומוניסטים או ליברלים לאומיים. את כולם פסלו". הדיונים נגד הפסילות יתקיימו בבית המשפט העליון ביום חמישי, ה- 1.10.26.
בערעור שהגיש מרכז עדאלה לבית המשפט העליון נגד החלטת וועדת הבחירות המרכזית לפסול את "הרשימה המשותפת" נטען כי החלטת הוועדה הינה בלתי מבוססת, התקבלה ללא דיון ענייני ותוך התעלמות מן הפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון, כמו גם מעמדת היועצת המשפטית לממשלה. עוד נטען כי רובם המכריע של הנושאים והראיות לכאורה שהעלה "הליכוד" כבר הועלו בעבר ונדחו, הן על ידי בית המשפט והן על ידי ועדת הבחירות.
בערעור נכתב כי טענות הליכוד "אינן מבססות תמיכה של המערערת במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, ובוודאי שאינן מלמדות כי תמיכה כאמור היא מטרה מרכזית ודומיננטית של הרשימה." עוד נטען כי ועדת הבחירות התעלמה מכך ש"הליכוד" כלל לא התייחס בבקשת הפסילה למצעיהן העדכניים של הרשימות, ואף הסתמך על מצע לא עדכני של בל"ד.
במסגרת הערעור הובאו דבריו של יו"ר הרשימה המשותפת בפני וועדת הבחירות המרכזית, פרופ' יוסף ג'בארין, באשר לעיקר הפעילות של הרשימה בכנסת הבאה: מאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, קידום השוויון והקצאת משאבים לחברה הערבית, הרחבת תחומי השיפוט של היישובים הערביים, תמיכת הרשימה במדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בגבולות 1967, ומאבק נגד הכיבוש.
בתגובה שהגישו לבג"ץ עורכי הדין ד"ר חסן ג'בארין וד"ר סוהאד בשארה ממרכז עדאלה, המייצגים את רשימת רע"ם, נטען כי החלטת ועדת הבחירות לפסול את הרשימה התקבלה בניגוד להלכה הפסוקה וללא תשתית ראייתית מספקת. בתגובתה נטען שהפסיקה קובעת כי פסילת רשימה אפשרית רק במקרים קיצוניים, על בסיס "מסה קריטית" של ראיות ברורות, חד־משמעיות ומשכנעות, כאשר כל ספק פועל נגד הפסילה, ואילו בעניינה של רע"ם מכלול הראיות מוביל למסקנה כי תנאים אלה כלל אינם מתקיימים.
בתגובה צוין כי בקשות הפסילה ממחזרות טענות וראיות שנדונו ונדחו בעבר הן על ידי ועדת הבחירות והן על ידי בית המשפט העליון, ואינן מציגות תשתית חדשה המצדיקה סטייה מהפסיקה הקודמת. עוד נטען כי הבקשות אינן מתייחסות למצע העדכני של רע"ם, לפעילותה הפרלמנטרית רבת השנים או למועמדיה הרלוונטיים, ונשענות בעיקר על פרסומים תקשורתיים וחומרים שאינם עומדים ברף הראייתי הנדרש. בתגובה אף הודגש כי לא הוכח קשר עובדתי בין רע"ם לבין העמותות שיוחסו לה, וכי גם היועצת המשפטית לממשלה קבעה שאין בחומר שהוצג בסיס משפטי לפסילת הרשימה.
בנוסף, נכתב בתגובה כי ועדת הבחירות התעלמה ממבחני הפסיקה המחייבים לבחון את מטרותיה הדומיננטיות של הרשימה, את פעילותה בפועל ואת קיומן של ראיות מהימנות ועקביות. בהמשך לכך, ההחלטה התקבלה ללא דיון ענייני ומעמיק, תוך התעלמות מהפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון, מעמדת היועצת המשפטית לממשלה, ומההבהרות של יו"ר ועדת הבחירות. עוד הודגש כי חלק ניכר מהחומר שעליו התבססו בקשות הפסילה מורכב מכתבות ופרסומים לא מאומתים, שעל פי הפסיקה אינם יכולים לשמש תשתית מספקת לפסילת רשימת מועמדים. לפיכך ביקש הצוות המשפטי של עדאלה מבית המשפט העליון לבטל את החלטת הפסילה ולהחליט כי רע"ם רשאית להתמודד בבחירות לכנסת ה־26.
בתגובה שהגישו לבג"ץ באי כוחו של סאמי אבו שחאדה – עורכי הדין הדיל אבו סאלח, חסן ג'בארין וסומא בשיר ממרכז עדאלה – נטען כי הרף הראייתי שנקבע בפסיקה אינו מתקיים בעניינו, ולמעשה מהראיות עולה מסקנה הפוכה. בתגובת עדאלה צוין כי לפי הפסיקה, פסילה אפשרית רק במקרים קיצוניים ביותר, על בסיס מסה קריטית של ראיות ברורות ומשכנעות, וכל ספק פועל נגד הפסילה.
בהקשר זה נטען בתגובה כי בעניינו של אבו שחאדה כל התשתית נשענת על מאמר יחיד שאין בו קריאה מפורשת לתמיכה במאבק מזוין. הקריאה האופרטיבית היחידה במאמר היא קריאה למהלך מדיני. אבו שחאדה אף ציין כי טעה בפרסום המאמר בעיתוי זה. לפי תגובת עדאלה, הוועדה בחנה את המאמר במנותק ממכלול הראיות שהונחו לפניה. ״אם קיימת בתיק זה 'מסה קריטית' של ראיות״, נכתב בתגובה, ״הרי שזו דווקא המסה הראייתית הנרחבת שהציג אבו שחאדה, המלמדת על התנגדותו העקבית לאלימות, להרג בני אדם ולפשעים שביצע חמאס".
בנוסף, הוועדה התעלמה מחוות דעתו של פרופ' אסעד גאנם, המבחינה בין ניסיון להבין את ההקשר הפוליטי של אירועי 7 באוקטובר לבין תמיכה במעשים ומפעילותו הפרלמנטרית של אבו שחאדה. כמו כן נטען בתגובה כי אין תקדים, לא בישראל ולא בעולם, לפסילת מועמד על בסיס התבטאות בודדת או מאמר, וכי לפי פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם, בביקורת פוליטית חריפה, גם כשהיא פוגעת, מזעזעת או מטרידה, אין די כדי להצדיק פסילת מועמד בבחירות.
הצוות המשפטי של עדאלה הדגיש כי הליך הפסילה נגוע בהפליה פסולה ובאכיפה בררנית. בתגובה צוין כי הוועדה והיועצת המשפטית לממשלה ראו במאמר יחיד תשתית מספקת לפסילת אבו שחאדה אולם באותה עת, נגד רשימות עוצמה יהודית והציונות הדתית הוצגו ראיות רבות. ראיות אלה כללו התבטאויות מפורשות המעודדות טרור יהודי, הרג והרעבה ברצועת עזה, הסתה לגזענות ותמיכה באלימות נגד שופטי בית המשפט העליון. חרף זאת, נקבע כי אין בסיס משפטי לפסילתן. בתגובה צוין כי היועצת המשפטית לממשלה אף קבעה שמעשיו והתבטאויותיו של העומד בראש רשימת "עוצמה יהודית", איתמר בן גביר, מקרבים את הרשימה "קרבה מסוכנת לתחום האסור", ובכל זאת לא ראתה בהם מסה קריטית. לטענת באי כוחו של אבו שחאדה, הרף הראייתי לפי סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת אינו יכול להשתנות לפי זהותו הלאומית או השתייכותו הפוליטית של המועמד. עקרון השוויון, איסור ההפליה וחובת הרשות לפעול בתום לב, ללא משוא פנים ובאופן ענייני, מחייבים אמות מידה אחידות. אישור ההחלטה יעניק תוקף שיפוטי לשני מסלולים נפרדים על רקע לאום למימוש הזכות לבחור ולהיבחר: האחד למועמדים ערבים כמו אבו שחאדה, והאחר למועמדים ולרשימות מן הימין הקיצוני.
בתגובה שהגישו לבית המשפט העליון בשם חה"כ עופר כסיף עורכי הדין חסן ג'בארין ואריאל רמז ממרכז עדאלה נטען כי הראיות שצירפה תנועת הליכוד אינן רלוונטיות לעילות הפסילה, וחלקן אף סולפו. כך, לטענת הליכוד, חתימתו של כסיף על עצומה התומכת בהליך שנקטה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק מבטאת "תמיכה בלתי מסויגת בחמאס". זאת אף שבנוסח העצומה אין אף מילה הנוגעת לטבח, ואף שבפסקה הראשונה לבקשת דרום אפריקה ניתן גינוי מפורש וחד-משמעי לטבח שביצע חמאס. לפי התגובה, הדברים מגיעים "לכדי אבסורד קיצוני במיוחד" כשהליכוד טוען שכסיף פגע במוסדות המדינה משום שפנה לאיגוד הפרלמנטים הבינלאומי (IPU), שהכנסת עצמה חברה בו. דווקא בעקבות בקשת הפסילה פנה המזכיר הכללי של ה-IPU ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה והביע דאגה, והנושא יעלה לדיון במליאת הארגון באוקטובר. ״עולה אפוא״, נכתב בתגובה, ״כי דווקא המבקשת היא זו שבהתנהלותה עשויה לגרור נזק למוסדות המדינה ובהם הכנסת, ולא כסיף״.
עוד נטען כי הליכוד הגיש בכוונת מכוון הליך סרק למטרות תעמולה, כמו שהגיש נגד כל המפלגות שמייצגות את הציבור הערבי בישראל. לפי התגובה, מטרתו לעורר דה-לגיטימציה של כסיף ומפלגתו ולהאשים את מערכת המשפט במתן מעטפת הגנה לאויב בשעת מלחמה. הוכחה ברורה לכך, לפי התגובה, היא שבא כוחו של הליכוד עצמו ניבא בפתח דבריו לפני מליאת ועדת הבחירות כי הבקשה עתידה להידחות. במקביל, חברי כנסת מטעם הליכוד הגישו הצעות חוק, שלא קודמו, להוספת עילות פסילה כמו קריאה לחרם והאשמת ישראל ברצח חפים מפשע. לטענת עדאלה, הצעות אלה מלמדות שהליכוד עצמו סבור כי הדין הקיים אינו מספיק לשלילת הזכות לבחור ולהיבחר מיריביו הפוליטיים. לפיכך ביקשו לדחות את הבקשה ולהטיל על הליכוד הוצאות משפט משמעותיות בגין שימוש לרעה בהליכי משפט.
צילום: פלאש 90
