מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג״ץ נגד חוק הקורונה

בעתירה נטען כי הפגיעה בהפרדת הרשויות המתבצעת באמצעות חקיקה חפוזה המחליפה תקנות לשעת חרום, ממשיכה להפר עקרונות חוקתיים ומסמיכה באופן פסול את הממשלה לפגוע בזכויות האזרח ללא פיקוח פרלמנטרי.

 

הבוקר (9.9.2020) הגיש עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתירה לבג״ץ בשמו ובשם האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף-2020. החוק, המוכר גם בכינוי ״חוק הסמכויות המיוחדות״ ו-״חוק הקורונה הגדול״, מעניק לממשלה את הסמכות להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה וכן סמכויות נרחבות להגביל ולפגוע בזכויות הפרט. למעשה, חוק זה מעגן את אותן  הסמכויות שנטלה לעצמה הממשלה בתקופת הקורונה מתוקף תקנות שעת חירום ובאמצעות הארכתן, אך הפעם באמצעות הסמכה מכוח חוק רגיל שהתקבל על ידי הכנסת.

 

חקיקת החוק הסמכויות הגיעה לאחר ביקורת חריפה שהשמיע בג״ץ נגד הממשלה בעתירת מרכז עדאלה והרשימה המשותפת נגד המשך התקנת תקנות שעת חרום ללא פיקוחה של הכנסת. בעקבות החקיקה בג״ץ מחק עתירה זו מבלי להכריע בסוגיות העקרוניות שעלו ממנה, לרבות הקנסות הרבים שהוטלו בגין הפרת התקנות, עליה תלויה ועומדת עתירה נוספת של מרכז עדאלה.

 

בעתירה הנוכחית, שהוגשה באמצעות עורך הדין פאדי ח׳ורי ממרכז עדאלה, נטען כי הליך חקיקת הבזק שבו נתקבל החוק, אשר הגביל את הדיון במליאה לשלוש שעות בלבד, תוך צמצום היקף הזמן לדיון בהסתייגויות אליו, מהווה כשלעצמו הצדקה לביטול החוק. מעבר לכך, טוענים העותרים לגופו של החוק כי ההסמכה להכריז על מצב חירום בשל נגיף הקורונה, אינה חוקתית ועומדת בסתירה עם סעיף 38(א) לחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי רק הכנסת רשאית להכריז על מצב חירום בין אם ביוזמתה או ביוזמת הממשלה. כמו כן, נטען כי היקף הסמכויות המועברות בחוק לידי הרשות המבצעת, כמו גם צמצום הפיקוח הפרלמנטרי עליה לפיקוח שלאחר מעשה, עולים לכדי הפרה של עיקרון הפרדת הרשויות, עיקרון שלטון החוק, ועיקרון הוודאות בפלילים.

 

בג"ץ 6312/20 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. הכנסת

לקריאת העתירה (נספחים: כאן)

 

הפעלת הסמכויות הרחבות שהחוק מעניק לממשלה תלויה כל כולה בשיקול דעתה הבלעדי. כך למשל, על פי החוק, הממשלה היא שתקבע מהי רמת התחלואה שתצדיק הכרזה על מצב חירום ומהי רמת התחלואה שתצדיק התקנת תקנות להגבלת פעילות ולהצרת צעדי הציבור; הממשלה היא שתקבע אילו מגבלות יוטלו על הציבור ולמשך כמה זמן; וועדת השרים היא זו שתקבע אם להכריז על אזור מוגבל ואילו מגבלות יוטלו בתחומו. כל זאת, כאשר החוק עצמו אינו קובע אמות מידה או מבחני חומרה כלשהם לאופן הפעלת הסמכויות הללו, או מהם היקפי התחלואה שיצדיקו שימוש במגבלה חמורה יותר או פחות. באמצעות החוק, הכנסת למעשה מתפרקת מתפקידה החוקתי שהוענק לה בהסדרי החירום שעוגנו בחוק יסוד: הממשלה – לקבל את ההכרעות העקרוניות גם בעת חירום. במקום זאת, החוק מייפה את כוחה של הממשלה לקבוע ההסדרים אלו בעצמה, תוך צמצום הפיקוח הפרלמנטרי על פעולות הממשלה לפיקוח בדיעבד ולאחר שהממשלה החלה ביישום החלטותיה בשטח. משכך, טוענים העותרים כי החוק מפר את העקרונות שנקבעו בחוקי היסוד באופן שאינו חוקתי.

 

עוד טוענים העותרים כי חוק הסמכויות המיוחדות פוגע בנורמות היסוד של מערכת המשפט. זאת, הן משום שהחוק מאפשר החלת תקנות ללא לגיטימציה דמוקרטית, והן כתוצאה מן האפשרות שתקנות יאכפו בטרם יאושרו. פגיעות אלה נגרמות משום שמנגנון הפיקוח הפרלמנטרי על תקנות הממשלה שאומץ בחוק הסמכויות המיוחדות, מאפשר את כניסתן של התקנות הממשלתיות לתוקף עוד לפני אישורן על ידי ועדה של הכנסת. החוק לדעת העותרים, פוגע בעקרון החוקיות בפלילים בכך שהוא גם מייצר בלבול ואי-וודאות לעניין מתי מעשה נופל בגדר עבירה פלילית ומתי הוא מעשה מותר. בעתירה מודגמת רמת הפגיעה בעיקרון הוודאות דרך תיאור ההתנהלות של אישור הצווים להגבלת פעילות, שעסקו בחדרי כושר ובריכות שחייה בוועדת הקורונה בכנסת, תחת מנגנון אישור זהה שהופעל מכוח חוקי הארכת תקנות שעת חרום. ״הבלבול שחש הציבור לנוכח השינויים התכופים של המציאות הנורמטיבית המחייבים אותו. כניסה לתוקף של תקנות שהציבור מצופה לנהוג על פיהן כאשר מרחפת מעליהן עננת אי-ודאות ושעלולות להשתנות תוך מספר ימים מערערת את היכולת לגייס את הציבור למאבק בהתפשטות הנגיף ופוגעת באמונו במערכת.״, נכתב בעתירה.

 

עו״ד פאדי ח׳ורי ממרכז עדאלה מוסיף:

״חוק הסמכויות המיוחדות חורג באופן קיצוני מהנורמות המוסדיות ופוגע פגיעה אנושה בחלוקת התפקידים שבין הכנסת לממשלה. מלכתחילה מדובר בהסדר שפוגע קשות בזכויות היסוד של הפרט, וככל שנדרשים אמצעים שיאפשרו לממשלה לפעול במצבים דינמיים ומשתנים לפרקי זמן מוגבלים, אין כל הצדקה שההכרעות החשובות ביותר במצב החירום לא יתקבלו על ידי הנציגים הנבחרים בהליך פרלמנטרי שקוף. מן הראוי כי לכל הפחות הכרעות אלה יאושרו מראש על ידי הכנסת או מי מוועדותיה, ולא לאפשר מצב שבו מגבלות ייכנסו לתוקף על סמך החלטת ממשלה או קבינט קורונה מצומצם ורק לאחר מכן יידונו בכנסת. יש בכך בכדי לייצר עוד ועוד בלבול ואי בהירות בקרב הציבור ואף לפגוע בעקרונות שלטון החוק. חמור מכך, השינויים התכופים בהנחיות כלפי הציבור כל כמה ימים, הובילו כבר עתה לפגיעה באמון הציבור במקבלי ההחלטות ובהנחיות באופן שמצמצם את יכולתן של הרשויות להתמודד עם התפשטות הנגיף.״

 

הודעות קודמות לעיתונות

בג"ץ: לא היתה הצדקה לשימוש בתקנות שעת חרום להתמודדות עם הקורונה במשך ארבעה חודשים לאחר כינוס הכנסת 17.8.2020

 

עדאלה לבג״ץ: בטלו את כל הקנסות שניתנו מתוקף תקנות שעת חירום בתקופת הקורונה 29.7.2020

 

מרכז עדאלה עתר לבג"ץ נגד החוק המאפשר לממשלה לקבוע הגבלות לצורך המאבק בקורונה ללא אישור מוקדם של הכנסת 13.7.2020

 

עדאלה לוועדת החוקה: יש לבצע שינויים מהותיים בהצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה 1.7.2020

 

בג״ץ הציע להסדיר בחקיקה מסגרת לפעולת הממשלה בתקופת החרום 7.5.2020

 

הרשימה המשותפת ועדאלה עתרו לבג״ץ נגד המשך התקנת תקנות שעת חרום ללא פיקוחה של הכנסת 5.4.2020